ארכיון פוסטים מאת: mirjam‏

כאשר יש לנו אורחים שאינם חיפאים, אנו כמובן נוסעים איתם על ההר ומתגאים בנופים הנהדרים והמגוונים הנשקפים מכל עבר. עם אורחים אחרים אנו עולים ויורדים בכבישי העיר ומצביעים על זוויות הראייה המשתנות של בנינים בולטים כאשר אנו רואים אותם מלמעלה … להמשיך לקרוא ←

האשה היפהפייה בתמונה היא הדודה רבתא שלי  בפ' [אליזבט] דה יונג -כהן, כשהיא כבר מעל לגיל 80. התמונה על הקיר הוא דיוקן שלה שצייר כריס לאבו ב1934 והציג אותו בתערוכת מחאה אנטי נאצית בהולנד בשם 'אשה יהודיה". בילדותי גרתי כמה … להמשיך לקרוא ←

בימים אלו יצא לאור בהולנד, ספר חדש על קהילת יהודי פנלו.  הקהילה כבר אינה קיימת והספר המתחיל את ספורו ב1900, משמש מצבה לקהילה.  כבר ציינתי מספר פעמים שהורי אבי גרו בפנלו, אבי, אחותו ואחיו נולדו שם ואני שהיתי שם הרבה … להמשיך לקרוא ←

בפעם הראשונה שאחת החזאיות בחדשות אמרה 'מופע גשמים'  שפשפתי את האוזניים, אחר כך התרגלתי למרות שאיני אוהבת [בלשון המעטה] את כל המונחים הללו. 'אירוע' גשם ?  ועוד כהנה ככל היוצא מפי החזאים/יות שלנו.  הטבע חי במחזוריות העונתית שלו,הוא אינו תיאטרון … להמשיך לקרוא ←

בעיתוני סוף השבוע, מופיעות המודעות העונתיות שבהן אנו מוזמנים לבוא לכפרים להשתתף בחגיגות הזית.   מעבר לרחוב החובר לפינת הרחוב שלנו, ראיתי בשבוע שעבר משפחה מניחה שמיכות ישנות מתחת לעצי הזית שבצידי הרחוב ומסיקה זיתים. בדיוק באותו הזמן, חברה שחזרה מטיול … להמשיך לקרוא ←

  היום רובנו מצלמים תמונות צבעוניות וכמעט שכחנו את הקסם והצבעוניות ה'גרעינית -חומרית' שיש לתמונות שחור לבן.  לא מזמן הכנסתי ללוח הPinterest שלי כמה תמונות 'ש-ל' שצילם אבי בילדותי, וחשבתי שראוי גם לפרסם תמונות  'ש-ל ' נהדרות מביקור בישראל ב … להמשיך לקרוא ←

לשכנים/חברים  שלי יש עץ נהדר, פיקוס ענקי , שמסתיר בית שבו ארבע קומות. בקיץ הם תולים מתחת לענפיו  רשת, כדי שפירותיו שנופלים לחצרם לא יסכנו את ההולכים או יטנפו כל כסא. מזמן חשבתי לצלם אותו, ובקר אחד ישבתי עם השכנה=החברה … להמשיך לקרוא ←

אני מצלמת הרבה פעמים את הנוף הנשקף מחלון חדר העבודה, לרוב אני מראה עננים צבעוניים או זריחות דרמטיות. לפני כשבועיים נפעמתי דווקא מ'האפרוריות הכוללת' של הנוף באותו הבקר, עם הציפור הבודדת שעל האנטנה. זה היה כמעט כמו שיר קטן. במשך … להמשיך לקרוא ←

לפני כשבוע ירדנו משכונת זיו להדר בכביש רופין, אני תמיד מציצה משם ואומרת שלום ל'יזרעאליה' , בה גרנו לפני שנים. אני רואה את הים והמפרץ צצים מבין פסי הגדר והעצים, וזווית הראייה שלנו משתנה יחד עם עיקולי הכביש. לא התאפקתי … להמשיך לקרוא ←