ציור של חנה אבני על מצע 'עטיפת הקטלוג של תערוכת היחידה שלי 'התרשמויות מפה'
אני באמת לא דוגמנית, אבל איכשהו זכיתי שבמשך השנים צילמו וציירו אותי אמניות ואמנים שונים. אני לא מצטלמת או מצוירת בקלות , אני צריכה שיהיה לי קשר טוב עם הצלם או הציר. מכר אמן אמר לי פעם שכל פעם שהוא מכוון אלי 'מצלמה אני נעלמת לתוך עצמי'. לכן אני מתפעלת כשצלם או נציר מצליחים לייצג את דמותי בצורה שאחוש שזו אני. את השיעור הכי מענין בנושא זה קבלתי כאשר חליתי במחלת פרקים בהיותי בתיכון ואז החליטו חברותיה של אמי מחוג הציור לעבור לצייר בביתנו, וכיוון ששכבתי על המיטה. ציירו אותי מדי פעם וגם נתנו לי כסף כיס. אז גיליתי שכל אחת מציירת אותי ממש כדמות שונה.
1988 צילמה שכנה שרצתה למכור חולצות משי צבועות שלה.
צלמת לינדה בר-און הצגת בגד טורקמאני
צילמה אלסיה שחף 'שורדת שואה '
צילמה Claudia Kamergorodski לספר חי 2 שכתבה Alice ten Napel
ציירה חיה גרץ -רן
'מריון , ציירה חיה גרץ -רן מצילום ילדות, 1998
ציירה פנינה גניון , משמאל לימין ירדנה כהן , חסיה צוק ואני
צילום חרדה כהן-ליטמן בגן האם 1957
צירה חיה גרץ -רן בעקבות הצילום של חרדה כהן-ליטמן
' חולצה רקומה ואמא' ציירה חיה גרץ -רן
פוטומניה חיפה צילום לקטלוג התערוכה שלי לובשת את מפת 'זלפה'
צלם עיתונות זרה בקש לצלם אותי בזמן שדגמנתי לחברה אפודה שארגה
צילמה אליסיה שחף מוצג בספר 'נשים וזקנה מגדר וגילנות בראי האמנות הישראלית' מאת דקל, עמוד 213
