ב-1990 יצא לאור Harrap`s Illustrated Dictionary of ART & ARTISTS ספר יפה ועבה שלפי הגדרתו צריך לשמש כספר סימוכין ואיזכור. למען שמחת הלב דפדפתי לקרוא מהו כותב על אמנים שאני יודעת עליהם קצת.
מה? ממש בלעתי משהו, 'צייר צרפתי שנולד באוקראינה'? ו'הידועות ביותר מעבודותיו האחרונות הן אלו המתעדות את החיים היהודיים בגטו'? אף מילה על היותו יהודי, אף מילה על האוסף והמוזיאון בחיפה ?. ניסיתי 'להתנחם' במשפט הסיום, שאומר שעבודתו לעיתים הושוותה לזו של שאגאל. עברתי לקרוא את ההגדרה שאגאל בעמ' 109. טוב אז אם לא ידעתם?,שאגאל הוא צייר רוסי ומוזכר גם שהיה בצרפת וכו"לי. אצלו לפחות מוזכר שיש לו 'רקע יהודי'. מוזכרים חלונות המשכית שלו בקתדרלת Chichester ובאופרות של פריס והמטרופוליטן של ניו-יורק. אבל שטיחי הקיר והפסיפס בכנסת ישראל אינם מוזכרים. מוזר מאד, ליתר בטחון שאני לא טועה וכי זו לא טעות, בדקתי את הכתוב על מודליאני. בעמ' 371, הוא מוגדר כצייר ופסל איטלקי, אף מילה על יהדותו.
ההעלמות או ההתעלמויות המיסתוריות הללו של יהדותו של מישהו, קורות משום מה רק כשמישהו מצליח, מפורסם וע[ו]שה משהו שחשוב לעולם. להבדיל מהדגשות מובלטות של יהדותם של כל מיני אנשים 'פחות טובים', או נסיון פברוק מרושע לגבי שורשים יהודיים כביכול, של כל מיני דיקטטורים ופושעים. רצוי לשים לב לתופעה זו, רצוי לחנך את עצמנו להבין שהיא קיימת ולא לקבל כל דבר שנאמר כנגדנו כאילו הוא 'ביקורת חוקית', הרבה מדי פעמים זו שנאת יהודים נסתרת.
אתמול פתחו בחיפה, מחדש את 'מוזיאון מאנה-כץ', לאחר שיפוץ וחידוש שהיו מאד נחוצים. תערוכת הפתיחה היא 'מאנה-כץ:זיכרון יהודי', באצירת אירית מילר. כיבד אותנו גם קונסול צרפת מר קריסטיאן קופפין בברכות. היה כיף, לשוב ולראות תמונות מוכרות שנוקו והאירו בשלל צבעיהן העליזים הליריים, כמעט אפשר לשמוע את הצלילים הבוקעים מהתמונות והאתנחתא המוסיקלית שהשמיעה לנו צלילים מתאימים. בחצר בנו מרפסת גדולה המשקיפה על אורות מפרץ חיפה, והרהרתי במאנה-כץ היהודי שחילק את אהבתו בין פריס עיר האורות לבין חיפה שהיא כיום מפרץ האורות.
אמי אהבה מאד את ציוריו של מאנה-כץ, היא ציינה לעיתים שהוא מזכיר לה את בית הוריה בתקופת מגוריהם בפריס, בסוף שנות ה-20 של המאה הקודמת. היא למדה בבית ספר יהודי וכל יום ששי רוטשילד היה מגיע ושואל את התלמידים שאלות בתנ"ך והיסטוריה יהודית, לעונים תשובה נכונה היה נותן ממתק. משברי ספורים, ששמעתי פה ושם במשורה מפיה ויותר מפי חברות ומכרות ילדות שלה ומפי דוד רבא שבילה כמה שנים בפריס, ספק סטודנט ספק גולה פוליטי והסתובב שם בחברה של היהודים ה'אוסט-אירופיים', המשכילים שניהלו שם חיי תרבות ובוהמה תוססים, קלטתי שאכן בית הוריה אירח אנשים כאלה, והבנתי שההתבוננות בציורים הללו השיבו לה מעט ממה שאיבדה. אז נכון מאנה-כץ היה 'גם צרפתי' והוא נולד באוקראינה, אבל הוא היה קודם כל ותמיד צייר יהודי, גם כשהוא הצליח והתפרסם.
תודה על האינפורמציה החשובה. בפעם הבאה שאגיע לחיפה- אבקר במוזיאון מאנה כץ!!!
תהיי ברוכה אילה בבואך לעיר ולמוזיאון. החידוש אכן עשה נפלאות. מרים