בזמן האחרון אני מתקנת פתחי צוואר בשמלות שלי, סך הכל זו פעולה פשוטה לגמרי, יש לוודע אם יש לי עוד מהבד המקורי ואם לא להחליט
פתח הצוואר תוקן עם בד בגוון שונה מגוון הלבבית
גזרת הצווארון החדש
האם עלי להוסיף בד מתאים או לסרוג 'תחרה' כלשהי. כשכבר ברור לי באיזה חומר או אופן עשייה אנקוט, עלי לחשוב על הצורה הטובה והמותאמת לפתח הקיים. עלי לפרום את אמרת פתח הצוואר, לעיתים גם לפרום סרט גמירה, כלומר לפרום 3 תפרים שונים. במידה שבחרתי להוסיף בד. עלי להכין גזרה קטנה. במקרה שבחרתי בסריגה עלי לסרוג דוגמית קטנה כדי לחשב את מספר העיניים שאעלה והיכן אצמצם אותן. אח"כ אני תופרת את הקטע החדש לצווארון, אם בחרתי רק שכבה אחת, עלי לסיים יפה את האמרה שלו. אם בחרתי בשתי שכבות עלי קודם לחבר , כלומר לתפור אותן זו לזו ולהוסיף עוד תפר כדי שהאמרה לא תבלוט ביניהן. אז לתפור צד אחד לתוך הפתח הקיים , תוך הקפדה שאמנם חיברתי את הצד הנכון, וכדי שהצד השני ישב יפה אני מסמנת אותו בחוט מכלב. מקפלת יפה בודקת שיושב יפה. ובל נשכח שבין שלב אחד למשנהו אני מגהצת את החלקים הללו. אז הנה תראו בצילומים כמה יפה זה יושב. בגלל שהשתלמתי והתנסיתי הרבה שנים. סך הכל פעולה פשוטה לחלוטין לא כמו לנהל מדינה או משרד ממשלתי. אז איך זה שאנשים חושבים שהם יכולים לנהל משרד ענקי בלי ללמוד ולהתנסות קודם? אם אני עושה טעות בתיקון הבגד שלי אז סך הכל הוא לא יראה יפה, אבל אם מישהו מנהל משרד גדול לא נכון , זה יכול חלילה לעלות בחיי אנשים או לאמלל חיי אנשים. משמאל למעלה פתח הצוואר המתוקן מימין גזרת הנייר ומתחתיה הסימון בחוט מכלב.
