אני סקרנית, מה אפשר לעשות ? אני מתבוננת במשהו או נוגעת בחוט או בבד וראשי מתמלא בשאלות? מה יקרה אם אגזור את הבד ואחר אתפור אותו בצורה כזו או אחרת? מה יקרה אם לא אסרוג בדיוק לפי הדוגמא הזו אלא אשנה את כיוון הסריגה? אגדיל את מספר השיפוד או את מספר העיניים? .ויש שאלות נוספות, חשובות לא פחות: איך אני אבטא בבד וחוטים את המחשבות שלי או את הרגשות שלי?
חלק ניכר מיצירותיי האמנותיות נוצרו מתוך השאלה הנצחית של מה יקרה אם….? ואחר כך באה השאלה איך אעשה זאת? ככה פתרתי את הבעיה איך ליצור את צעיף המוביוס בחתיכה אחת ללא תפרים, וככה אני פותרת כיום שאלות איך למחזר בגדים.
צעיף משורבט ללא תכנון מוקדם
זו כנראה אחת הסיבות לכך שאני אוהבת, חוטים מחליפי צבע. שבהם תמיד קורה משהו שצריך לחקור קודם העשייה או לתת להם להיווצר בעצמם, בשבועות האחרונים ניסיתי 'לשרבט' עם חוט מחליף צבע, נשארו לי שאריות מחוטים שמהם סרגתי צעיפים. תהיתי איך הם 'יסתדרו' בקרושה צינורה, יצרתי מלבן בלי לספור עינייםובלי לחשב מראש. עבדתי סביבו עד שהוא נראה טוב ו'גמור' ואז הכנתי עוד שני מלבנים כאלה סידרתי בשורה הקפתי הכל ויצא לי צעיף נפלא בעיניי. כשסיימתי אותו ידעתי מיד למי הוא יתאים. ובקרוב הוא יגיע אליה.
ככה זה התחיל
