שמלת הפשתן הסגולה, מאד אהובה עלי. ב2018 הצרתי אותה. בשנה האחרונה בגלל שינויי הגוף, פתח
שמלת הפשתן לפני השינוי
הצוואר גלש מעבר לכתפיי, למעשה הוא הפך למחשוף, וכיוון שבאחרונה אני גם מוסיפה כיסים ומאריכה שרוולים קצרים עד למרפקים, החלטתי שהשמלה הסגולה תעבור מיחזור משביח.
בחיפוש בין השאריות מצאתי חלק מחצאית ישנה, שנראה לי מתאים מאד. את הכיסים החלטתי לתפור הפעם על תפרי הצד של השמלה. בעבר תפרתי את רוב השמלות שלי בגזרה כזו שהגב והחלק הקדמי היו זהים, מה שעזר בשמירת חיי השמלה כי הגב שעליו יושבים מתבלה קצת יותר מהר. בשנתיים האחרונות מאז שהתחלתי להוסיף כיסים קיבעתי למעשה את הצד שעליו אשב, ולכן החלטתי הפעם לנסות בתחילה עם סיכות, אם אפשר לחבר את הכיסים על תפרי הצד ובכך לאפשר את לבישת השמלה ללא קיבוע גב ונראה שזה בסדר. הכנתי שני כיסים יפים במידת טלפון נייד.
כיון שהחצאית הייתה גזורה באלכסון והאמרה הייתה נאה, החלטתי לגזור את
השמלה לאחר השינוי
השרוולים מעט מעבר למרפקים ולהשתמש בסרט האלכסון שפרמתי מפתחי הזרוע כסרט קשירה להרמה כלשהי של שולי השרוולים. כך וכך את שמלת הפשתן אני לובשת יותר בסתיו ובאביב ופחות בקיץ, כך ששרוולים מעט יותר ארוכים דווקא מתאימים.
עם פתח הצוואר נתקלתי בבעיה, היות ובד החצאית הישנה שהרביתי ללבוש ולכבס , כבר רך ועדין מדי והיה קשה להפוך אותו לפתח צוואר שישב יפה. אז ויתרתי על הרעיון הזה. חיטוט בין שאריות חוטי הכותנה העלה שיש לי חוט מתאים ובצינורה מספר 3 הכנתי פתח צוואר חדש.
איני יודעת אם אלבש זאת עם חגורה, אבל נשארה לי החגורה של החצאית שבזמנו הייתה ארוכה יותר מהמותנים כי גזרתי אותה עם מעין סרטי קשירה.
קצה השרוול
פתח הצוואר בקרושה
