לפני כמה זמן פנתה אלי חן מנדלסון אדרקה וסיפרה לי שהיא מחזיקה אתר ובלוג בשם 'סריגה מקומית', ושאלה אותי אם תוכל לפרסם ראיון אתי לכבוד חודש הגיל השלישי. אחרי שגילינו שאנו גרות שתינו בחיפה, קבענו תאריך וחן באה לראיין אותי, מאד התרשמתי מצורת הראיון שלה שהפך לשיחה ארוכה ומענינת שבה עלו דעות וגישות דומות כמו גם שונות.
חן ספרה לי על 'סריגה מקומית' שהיא פועלת מתוך חיבור בין יצירה, תרבות ושפה. זהו מרחב חי של נשים הסורגות, לומדות, משתפות ומתפתחות יחד, תוך בניית שפה מקצועית בעברית.
חן מפרסמת תכנים, מדריכים וראיונות ומובילה שיח עכשווי על סריגה כנסיון ושימוש מעשי בידע ובתיאוריה – כדרך ליצור, לחשוב ולהיות חלק מקהילה.
אחרי שנים של פעילות של בנות דורי להכנסת מינוחים עבריים, והענות חלקית של האקדמיה ללשון העברית ביצירת מונחים למלאכות היד. אני רואה ברכה רבה וערכית ליוזמתה של מנדלסון אדרקה כשהיא מרחיבה ומבססת את הכתיבה וההוראה בעברית. יוזמה שמעשירה את השפה ומרחיבה את האפשרויות הניצבות בפני הסורגות והסורגים בארץ.
הקישור לאתר והבלוג של חן
https://www.knitlocal.co.il/
לפני שנים כשבני סיפר לי על ויקיפדיה ,בקשתי ללמוד אותה וכספרנית לשעבר קראתי כמה ערכים שבהם אני מתמחה, כדי להבין את הויקיפדיה. אחד הערכים הראשונים שחיפשתי היה הערך סריגה, לצערי הוא היה מצומק וגם היו בו אי דיוקים. המשפט שהכי הפליא אותי היה ש'סריגה לא הייתה נפוצה בארץ לפני שנות ה-1980, שאז נסעה צעירה ישראלית להודו וכששבה לימדה את כולם כאן לסרוג.' לרגע הפסקתי לנשום, זכרתי את הסורגות באסיפות הקיבוצים, זכרתי את אמי וחברותיה שסרגו לנו סוודרים , בזמן שהיה עוד צנע בארץ, וצמר נמכר בלויית 'תלושי לבוש' והן סרגו סוודרים מצמרים פרומים ומכל מה שרק יכלו למצוא. זה מאד הרגיז אותי, הזלזול במה שהיה. ראיתי שיש סימון עריכה , ליד פיסקאות הערך, אז התחלתי לתקן את הטעון תיקון ולהוסיף ידע.
בתחילה , מחקו לי חלקים ממה שכתבתי, אבל קטעים שונים נותרו. רק לאחר שלמדתי בקורס עריכה של ויקיפדיה, הרשיתי לעצמי להתחיל להרחיב ולהעשיר את הערך, בצורה שיטתית. כתבתי פיסקאות על נושאים שונים שקשורים לסריגה,ומאז אני מוסיפה מדי פעם עוד ממה שקורה בהקשרים סריגתיים.
מאמצע שנות ה-1950 ועד תחילת שנות האלפיים יצאו בארץ מדי חורף 2-3 חוברות סריגה חדשות, שבהן ניתנו הוראות בעברית לקהל הסורגות. עם סגירת מפעלי ייצור הצמר הפסיקו להדפיס חוברות אלו. לכן שמחתי כל כך עם הספרונים של חן מנדלסון אדרקה במסגרת 'סריגה מקומית', כמו שאני שמחה כשאני רואה אתרים פרטיים של כמה סרגניות שטורחות לכתוב ולפרסם הוראות סריגה בעברית. תבורכנה כל העושות במלאכה.
