לפני כשנה קניתי בד שעליו מודפסות 16 משבצות , [4 בכל שורה ו4 בכל טור]. בהתחלה היתה לי מחשבה עמומה לתפור ממנה שמלת קיץ, אך כשהנחתי אותו על גופי והסתכלתי במראה , הבנתי שטעיתי מאד וזה לא נראה כמו שחשבתי שיראה. אין דבר, הבד הוא בד חזק וטוב [נועד לוילונות] והוא יכול להיות כריות או מפה או ???? בעצם כל מה שארצה.
החלטתי שאעשה ממנו תיק ענקי לנשיאת עבודותי או בדים , חשבתי להפוך אותו לתיק בד בצורת קוביה. החלטתי שכל דופן והתחתית יהיו כפולים. ככה עלתה בדעתי המחשבה 'איך אוכל לתפור תיק כזה מהבד הזה עם הכי מעט חתכים'? כלומר למעשה, לקפל את הבד לשתי קוביות פתוחות שתתקפלנה ותתפרנה זו בתוך זו. יש לזכור שהתפירה תעשה בצד הבלתי מודפס ואני צריכה להשאיר פתח להפיכת הקוביה 'פנימה החוצה' ואחר לסגור פתח זה בתפר נסתר מבחוץ.
אז אני יושבת כבר כמה זמן ומציירת לי 16 משבצות מסמנת אחת כתחתית ומשרטטת אפשרויות קיפול שיאפשרו לי הכי פחות חתכים. ככל שאני מנסה יותר ככה אני מוצאת פתרונות יותר מענינים. שיתפתי גם את הבן והבעל בחידה. ניסיתי גם כמה קיפולי דמי עם סיכות, יכול להיות שאנסה אפילו דגם בפיסת בד קטנה יותר.
הנסיונות הללו הזכירו לי את 'חידות הגפרורים' שהיינו עושים בילדותנו. מספר גפרורים הונחו בצורת ריבועים והחידה היתה לשנות את מספר הריבועים על ידי הזזת מספר מסוים [ולרוב מועט] של גפרורים. מאד אהבתי חידות כאלו והרביתי לתתן גם לילדיי. דומני שפעם היו אפילו חידות כאלו בעיתוני יום ששי.
חידות מסוג זה מועילות לפיתוח ההסתכלות, לחידוד המוח, להרחבת הדמיון, לתחושת המרחב לחשיבה אסטרטגית ועוד ועוד. הן וודאי מועילות לאנשים שרוצים ליצור משהו חזותי. כאשר אני רוצה לארוג צורה אני למעשה עובדת עם קוים אנכיים ואופקיים, המשתלבים נארגים זה בזה וככה ם לפעמים נראים או מוסתרים, כשחוט נמצא מעל לחוט אחר- הוא נראה והתחתון נסתר. מוריי לאריגה לימדו אותי ליצור צורות שונות מקווים. לחוטים ובדים יש תכונות כלליות ויש גם תכונות מיוחדות לכל חומר, כשאנו באים ליצור משהו עמם אנו צריכים לדעת את תכונותיהם ולהשתמש בהם כדי ליצור. צריך להכיר מי גמיש, חזק, עמיד, דוהה, יותר או פחות.
ההכרות עם תכונות החומרים היא חידה מתמשכת. צריך לעבוד עם החומרים כל הזמן כדי שלא רק מוחי
על דיסקית העץ הזו אפשר לקלוע שרוכים
אלא גם אצבעותי תזכורנה/ תחושנה מה קורה תוך כדי עשייה. לדוגמא, השבוע קלעתי נחש קטן להשלמת עבודת הטלאה ורקמה. סברתי שהעבודה היתה גמורה, אך לפתע חשתי שחסר שם נחש, שצריך לשבת על גזע העץ בצורת סימן שאלה. כעת הייתי צריכה להחליט כיצד ליצור את הנחש?. אריאלה נתנה לי דיסקית עם 8 חריצים לקליעת חוטים, שאותוה גילף אביה. כבר קלעתי בעזרתה כמה וכמה שרוכים מענינים. בשרוכי כותנה [דומים לשרוכי נעלים רזים]. הנחש צריך עיניים כך שהשחלתי את החוטים על שתי עיניים בטרם העברתם דרך החור המרכזי. ואחר כך קלעתי את הנחש. אצבעותי זכרו איך לעשות זאת מה שהקל בתחילת הקליעה כאשר חרוזי העיניים די הפריעו.
ככה נראה השרוך הקלוע
מסיבה לא ברורה לי, הרשומה הזו לא פורסמה על ידי למרות שסיימתי לכתוב אותה עד אמצע יולי 2023. אז הנה היא יוצאת לאוויר העולם אני עדיין קולעת שרוכים.
