כמה שבועות לפני ה -7 לאוקטובר שהפך את חיינו לסיוט ציפייה לחטופים שלנו, והיה ליום שבו נרצחו הכי הרבה יהודים ביום אחד מאז השואה, צללתי לתוך הספר The Women of Chateau Lafayette ספר נהדר כתוב היטב. באחד הפרקים על הגיבורה המודרנית Marthe קפץ לעיני השם Clermont Ferrand. שמעתי את השם הרבה פעמים בחיי, קודם כשאמי הייתה מסתודדת עם חברותיה ההולנדיות לשעבר, אחר כך כששמעתיה בפעמים המעטות כשטלפנה לשווייץ לדר' הנס ואניטה קליי. אחר כך פגשתי את השם בדו"ח הבריחה שלה מהולנד לשווייץ, כי זה היה האיזור שבו הורי עברו את הגבול לשווייץ.
בשקיקה קראתי את תיאור הברחת הילדים היהודיים מ Clermont Ferrand דרך הגבול לשווייץ, קראתי את תיאורי הנוף והתחברתי לסיפור בריחתם של הוריי כשאני כבר בבטן אמי. לימים טסתי פעם מעל האזור ופתאום כשהיינו איפשהו מעל לגבול שוויץ- צרפת הופיע השם הזה על גג ענקי , אולי של אצטדיון. וכעת הנה הוא בספר בפרקים על מלחמת העולם השנייה כשהגיבורה הזו עוזרת לילדים יהודיים לברוח לשווייץ.
חשבתי על כמה וכמה ספרים שיש לי שבהם הורי מוזכרים לחוד וביחד, בעיקר בהקשר של בריחתם מהולנד לשוייץ . יש עוד ספרים בהם מוזכרים בני משפחה שלי.
בספר של מילו אנשטדט Milo Anstadt,, De Verdachte Oorboog שהוא על פי הגדרתו של מילו 'רומן אוטוביוגרפי' הוא כותב על כמה וכמה מבני משפחתי, בעיקר בהקשר תקופת הכיבוש הגרמני בהולנד. הוא מספר כיצד בבית הורי אמי שהכירו את הוריו , הכיר את אבי התפעל ממנו וכיצד הפכו לידידים. כיצד עסקו בפעילות מחתרתית, בין היתר הדפיסו את העיתון De Waarheid עיתון המחתרת הקומוניסטית. כאשר הגרמנים אסרו על היהודים להשתמש במטריות וגם החרימו אותם. סבי פיליפ נתן לדודתי מרטה ולמילו ואחותו סרה (Sera) גליל גדול של בד מטריות ממנו הם תפרו כובעי גשם שאותם מכרו ומהם התפרנסו. אח של סבי גם עזר לסרה להסתתר וגם דאג לה למסמכים מזויפים. מילו מספר על התקרית שבה אבי שכבר היה נשוי לאמי ועבד אצל הוריה והם גם גרו אצל הוריה. וכשהגיע למקום קציו SS והזמין משהו שאי אפשר היה ליצר, אבי הסביר לו זאת אבל הקצין היכה את אבי מכות רצח, והבטיח לשוב ולטפל בו, הרי הסתתרו מיד והתכוננו בעזרת סבי אביה של אמי, לברוח לאנגליה. מה שלא צלח בידם. מילו היה מופתע לגלות שהורי 'נעלמו'.
מילו בעצמו היה במחתרת יחד עם מרטה דודתי, היו להם מסמכים מזויפים היטב. מילו ואשתו לידיה החליטו לשכור בית מהולנדי משתף פעולה עם הנאצים, שקיבל מהגרמנים רשות להשכיר 'בתים מרוהטים ריקים'. בבית זה הם המשיכו בפעילות, אל הבית הגיע גם אחיו הצעיר של אבי הרברט שהיה במסתור בכפר אך לא הרגיש שם טוב ומרטה אספה אותו. חבר קבוע בתא שלהם היה Joop den Uil שלימים יהיה ראש ממשלת הולנד. אחרי מלחמת העולם הם רכשו את הבית מהבעלים המקוריים ואני שיחקתי וביליתי שם עם אירקה שהייתה חברתי הראשונה , ואף בקרתי שם בגיל 11 כשבקרנו את אבי והמשפחה בהולנד. משפחת אנשדט המשיכה לגור בו עד הם התגרשו. איזכור נוסף של מילו את אבי הוא בספר ? Is Nederland Verandered שבו הוא מקדיש את המבוא לאבי.
הסופרת ההולנדית Frida Vogels, מספרת בספרה De harde kern על ילדותה וכיצד היה על משפחתה להסתתר בכפר וכיצד הגיעו לשם כמה נערים יהודיים ביניהם נער מפנלו ששמו המחתרתי ופחות יהודי היה פיליפ, למעשה זה היה דודי הרברט. היא מזכירה בספרה מורים יהודיים, שתי משפחות יהודיות, את דודי, סבי ואח אחד של סבי הדוד E.
ב-2006 בקרתי את חברתי בתיה ברוטין, שישבה שבעה על אביה, לבית נכנסה אשה צעירה ממני שמיד הכירה אותי וספרה לי שהיא חוה שושן בתה של רותי שאותה הכרתי כמשפחה הולנדית שגרה בנהריה , וגם זכרתי שסבתה רגינה בקרה אותנו לעיתים. את חווה זכרתי כילדה קטנה שאמה הרכיבה במושב קטן על כידון האופניים. כשחוה ואני נסענו צפונה ברכבת, היא ספרה לי שהיא אמנית רקמה וקרמיקה, והראתה לי צילומים. באותה תקופה בדיוק אספתי יצירות לתערוכה בשם 'מחווה לחוה ובנותיה' . מיד אמרתי לחוה שאבוא להסתכל על יצירותיה. נסעתי לנהריה ראיתי את היצירות ובחרתי שתי יצירות, אחת רקומה ואתי מקרמיקה שתיהן היו שי לרות המואביה. כשיצאתי מהבית חוה הגישה לי את הספר שכתבו סבתה ובעלה, על מה שעבר עליהם בשואה, OUR FAMILIES THW WAY IT WAS בצחוק אמרתי לה 'שאני מקווה שכתוב שם גם משהו על המשפחה שלי', חוה צחקה ואמרה 'מה פתאום'. כבר באוטובוס דפדפתי מהר, כספרנית מנוסה. מצאתי שהקשר בין הורי אמי לבין רגינה שפרינגר התחיל עוד לפני שהם הגיעו להולנד, אלא עוד כשהורי אמי גרו בגרמניה וניהלו מפעל סיגריות. וכי משפתה של רגינה שפרינגר עסקו במסחר בטבק וכך הכירו. אחרי שסבתה של חוה ברחה מגרמניה והגיעה להולנד. היא פתחה בתחילה משרד עם כתבניות. כשהגרמנים נכנסו הם החרימו את מכונות הכתיבה ורגינה שהיתה במקור בוגרת בית ספר לאופנה ותדמנות, שמעה כמו כולם שהגרמנים מעסיקים בעלי מלאכה, וכי אולי מקצוע יציל אנשים מהשמדה, פתחה קורסים לתפירה, תדמנות ושינויי בגדים. בעמוד 142 היא כתבה שפתחה גם כתה לבנות העשרה 'כולל בתו של דוד קליין אידה וחברתה טינה רוזנברג'.
בערך לפני שנתיים קבלתי דואל מוולטר הלברשדט, שכתב לי גם בשם ג'רי ליסינג. האם אני הנכדה של דוד קליין שגר פעם באמסטל 87 באמסטרדם, השבתי שאכן זו אנוכי והם ספרו לי שדוד של וולטר נעזר על ידי סבי דוד, בבריחה לבלגיה , ואילו ג'רי סיפר שהוריו עבדו אצל דוד בבית המלאכה, הוא עזר להם לברוח ת לבלגיה והם אמנם נתפסו ונשלחו למחנות, אבל שרדו והוא שמע כל חייו סיפורים על סבי ומשפחתו. לצערי לא יכלתי לעזור להם בהרבה מידע. לעומת זאת ולטר שלח לי המון מסמכים. ואת ספרו. שבו מוזכר סבי אבי אמי.
בספר EEN DIEPZWARTE SLUIER שכתב ההיסטוריון ההולנדי Gerrit van der Vorst הוא סוקר את ההיסטוריה הארוכה של קהילת היהודים בפנלו, ובעיקר את פעליו של סבי נצד אבי פיליפ, לפני בזמן ואחרי מלחמת העולם השניה. פעילות ההצלה של סבי פיליפ , כובדה 50 שנה לאחר מותו כשקבל שער כבוד בפנלו , ליד ככר שנקראה באותו יום ויש שם לוח שאומר שסבי קבל את שער הכבוד על פעולותיו להצלת יהודים במלחמה. כבר כתבתי על ספר בכמה רשומות ובביבליוגרפיה קשה יהיה להעתיק את מספרי העמודים הרבים שבהם מוזכר סבי
וגם אזכיר פה את הספרון שבו אבי כלל קטעים מיומניה של סבתי, brieven uit Beth Ziknah ושילב גם שני עמודים (בלבד) מזכרונותיה על שהייתה בטרזינשדט.
הורי סבי מצד אבי וסבי מוזכרים גם בספרון Uitgeven is mijn vak 'מקצועי הינו הוצאה לאור של פטר מנשה, שבו הוא כותב על הדוד רבא שלי אליאס א. כהן אחיו של סבי פיליפ, שהוציא לאור הרבה ספרים חשובים וגם אחרי מלחמת העולם ירחון תפירה שקרא לו מריון על שמי, ווירחון מלאכת יד שהחליף כמה שמות עד שנקרא אריאדנה .
Gerrit van der Vorst, EEN DIEPZWARTE SLUIER, Gerrit van der Vorst, Amsterdam, 2014
Frida Vogels, DE HARDE KERN , G. A. van Oorschot, 194, 4de druk. pagina 198, 199, 206, 209,211, 215,216, 233, 234, 271 338.,
Peter Manasse, Uitgeven is mijn vak, Champlemy , 2011
Milo Anstadt, De verdachte oorboog, contact, 1996, pagina 13,77,104,105,107,167,168
Milo Anstadt Is Nederland veranderd? , Contact, 2003
Stephanie Dray, The WOMEN of CHATEAU LAFAYETTE , Berkley, New York, 2021
