לשלוח לנו בדואר חוזר את שתי כותנות הלילה

בשנת 1943, היתה אמי פליטה/ עצורה בבית מעצר במונט פלארין [Mt. Pe`lerin ] בשוויץ, בגלל שברחה מהכיבוש הנאצי בהולנד.  ביוני לקראת הלידה הצפויה שלי, נשלחה לויוי [Vevey] ונכלאה בחדרי המעצר של משטרת ויוי,  עד ללידה עצמה, שאותה עשתה בבית החולים שליד המנזר. גם אמי וגם חברותיה שהיו שם ספרו שהנזירות סרבו לרחוץ את היולדות היהודיות, והיולדות ה'ותיקות' יותר רחצו את אלו שאך זה ילדו. לאחר שנולדתי שבנו שתינו לבית המעצר  במונט פלארין.  באוגוסט היא קבלה  טופס מודפס בסטנסיל  שבו היא נדרשת להחזיר את שתי כותונות הלילה, שקבלה לזמן הלידה.

לפליט נדרשים רק שני בגדי לילה

לפליט נדרשים רק שני בגדי לילה

 

ה. מ. ג'. הדמן יוסטן M.H. J. Hedeman Joosten קלארנס            25 באוגוסט 1943
י. הרצברגר I. Hertzberger
בית מעצר
קלארנס

גברת א. כהן – קליין
בית מעצר
מונט פלארין

בתאריך 26 באפריל 1943 סופקו לך ע"י השגרירות 2 כותנות לילה לצורכי הלידה שלך.
זה קרה היות והפיזמה ו/או כותנות הלילה, שהיו ברשותך, כבר לא התאימו ואי אפשר היה להשתמש בהם בבית החולים.
היות והמצב שב לקדמותו ונוסף על כך נמצאות ברשותך עוד קודם לכן, ציוד החובה המינימלי הנדרש לפליטים 2 בגדי לילה [פיזמה ו/או כותונת לילה]. מותר לנו לבקש ממך לשלוח לנו בדואר חוזר את 2 כותנות הלילה שסופקו לך בזמנו, היות וגברות אחרות יכולות להשתמש בהן.
בקשה זו באה כהוראה מפורשת מברן.*1
אנחנו מאמינים שתצייתי להוראה ואנחנו נדאג שדמי המשלוח יושבו לך .
בכבוד רב
חתימה של
D/.

*1 בברן ישבה השגרירות ההולנדית שיחד עם המשטרה השוויצרית הכפופה למשרד המשפטים השוויצרי, ניהלו את חיי הפליטים במחנות השונים.

כל התמונות והמסמכים שירשתי מאמי אידה ז"ל, נמסרו לארכיון יהדות הולנד שבמוזיאון לוחמי הגיטאות.

Print Friendly, PDF & Email
פורסם בקטגוריה אוספים, כללי, משפחוגרפיה, עם התגים , , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

2 תגובות בנושא לשלוח לנו בדואר חוזר את שתי כותנות הלילה

  1. מאת אילה רז‏:

    סיפור מדהים! ממש לא להאמין! איזו התחשבנות קטנונית… ומה באמת היה? האם כתונות הלילה הוחזרו? איזה יופי ששמרת את כל המסמכים המרתקים האלה. כל אחד מהם הוא פיסת הסטוריה.

    • מאת mirjam‏:

      תודה רבה אילה, זהו מסמך אחד מעשרות שאמי המנוחה שמרה, אך לא ספרה לי ששמרה. וכמובן שייכנס לספרי. אכן זו התחשבנות קטנונית ואפילו אכזרית. אמי עצמה לא ספרה לי אבל אחת מחברותיה שהיתה שם הזכירה ספור זה בספרה שלה. זה עוד כלום לעומת מסמכים אחרים. למשל אשה בהריון קבלה 'תוספת מזון של גזר 1 [אחד] ליום. וכשאמי מתלוננת על כך היא מקבלת מהשגרירות מכתב נוזף, האומר שאף אחת מלבדה לא התלוננה על כך. יש אנשים שמזלזלים בספורים אלה, אך הם חלק מספור השואה. מרים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.