ממפה לעין אל מפה לאוזן

בחנויות מוזיאונים אפשר לקנות כל מיני מוצרי-אמנות יפים, אך המדור  החביב עלי הוא הגלויות. שם אני יכולה לקנות את 'היצירות' שאהבתי, אמנם במידה קטנה, אך זו מזכרת  יפה מאד לחפץ או תמונה אמנותיים שנשאו חן בעיניי או מעניינים אותי. לפעמים אני מוצאת שם גלויה עם תמונת אמנות שטרם ראיתי אבל היא מסקרנת אותי… והכל במחיר שווה לכל נפש. כשנמאס מהן תמיד אפשר לשמח בהן אחרים.

'הגיאוגרף' 1871 הנרי דה בראקלייר

באחד מחיטוטי בערימות חנות מוזיאון בברוסל, נתקלתי בגלויה של איש מעיין באטלס גדול. לבוש בחולצה  לבנה מפשתן בגזרה של חולצה כפרית, לבוש מכנסיים כהות, שנראות כמו מכנסי איכר הולנדי או פלמי יושב על שרפרף או הדום כשהאטלס מונח על מעמד מיוחד. תמונה מאד מסקרנת, אני אוהבת בדים ובגדים עם הקשרים היסטוריים, אני אוהבת מפות ואטלסים, אז קניתי את הגלויה. עלי להודות שבמבט ראשון חשבתי שזו עבודה של  צייר אחר שהכרתי, אך המוזיאון מדפיס בגב הגלויה את שם הצייר ותאריכי חייו, כך שהתחלתי לקרוא מעט על הצייר המענין הזה.

בתקופה שיצרתי את העבודות שהוצגו אחר כך בתערוכות "התרשמויות מפה", מהסתכלות על מפות בניין ערים שתוכננו על ידי דב צרנוברודה ז"ל, קראתי הרבה ספרים על תכנון ומיפוי ואגרתי כמה ספרים עם מפות 'עולמיות', אטלסים שפורסמו על ידי הקרטוגראף אברהם אורטליוס [Abraham Ortelius ]. אז התחלתי לחפש באטלסים אלו שיצאו לאור בשנותה- 1570 כדי אולי לאתר באיזה אטלס מעיין הגיאוגרף בציור.

אברהם אורטליוס היה פרוטסטנט בלגי, שעסק בקרטוגרפיה ומסחר במפות. הוא הגה את רעיון

שער האטלס העולמי 'תיאטרון העולם' 1570 אנטוורפן

'התרחקות היבשות' זו מזו. הוא ערך ופרסם את האטלס המודרני הראשון בעולם, שלו הוא קרא 'תיאטרון העולם'. הוא גיוון את המפות בהוצאתו עם מפות של חיות, רוחות השמיים, דעותיו הדתיות ועוד. ב1998 במלאת 400 שנה למותו, הוצגה תערוכה במוזיאון המיפוי Museum Plantin-Moretus באנטוורפן שבה תואר  אורטליוס כקרטוגרף והומניסט. אגב המוזיאון ממוקם בבית של משפחה שהיתה מדפיסה של מפות, מומלץ לבקר גם עם ילדים.

'מסעותיו וחייו של אברהם אבינו' , אברהם אורטליו אנטוורפן 1590

נחזור לגלוית הציור של הקרטוגרף. לא הצלחתי לאתר את המפה שעליה הוא מתבוננן, יש אמנם כתובת על דף האטלס, אך לא הצלחתי להגדילה עד שתהיה קריאה, אני כמובן אמשיך לחפש.

התבוננות במפות עתיקות היא מקור ללימוד על מושגי- התרבות של תקופת עשייתן. אנו רואים כיצד הבינו בכל תקופה את מבנה העולם.  אני חושבת שהרבה רעיונות ודעות פוליטיים הוכנסו לציורי מפות וכך השפיעו על מהלכים ואירועים היסטוריים של דורות רבים, אחרי שהמפה צוירה/הודפסה. מפות [על קלף] שתיארו את ארץ הקודש בציורים ספק רומנטיים ספק דמיוניים, משכו מאמינים לעלות לרגל ויותר מאוחר אף לצאת למלחמות -הצלב כנגד המוסלמים. מפות אירופיות רבות שרטטו חלקי עולם שלמים עם חיות מענינות, מבחר אוצרות טבע ושטחים גדולים מסומנים כ'שטח הפקר' = No man`s land [השם האנגלי הרבה יותר בוטה מהעברי]. עודדו צעירים רבים לצאת להרפתקה בשרות ה'אימפריה'.

מפת 'ארץ הקודש' כמנהג דאז המפה המזרח בראש המפה, Ptolemaeus 1482

מפות ארץ הקודש הופיעו בכל מיני אוספים וספרים. באותם זמנים צוירו המפות הללו כשהמזרח הוא בראשן ולא הצפון כנהוג כיום, חוקרים מסוימים טוענים שכך היה קל יותר להתאים את המפות לגודל הדפים. הדפסה זו גורמת לכך שהירדן 'זורם אופקית'. במפה מסומנים שמות מקומות מהתנ"ך ומהברית החדשה.  זה כמעט משעשע לראות מפות אלו ולהשוותן למפות עכשוויות. ההרים נראים לעיתים ככרות לחם שפזורות במרחב.

במוזיאון ישראל היתה בסוף 2001 תחילת 2002 תערוכה "על המפה:ארץ ישראל מפסיפס מידבא ועד תמונות לוויין" שסקרה מיגוון מפות של ארצנו.   קטלוג התערוכה יצא בספר "ארץ ישראל במפות ממידבא עד הלוויין",מוזיאון ישראל ומשרד הבטחון,2001.

אחד מאחיו של סבי, לוי כהן שכונה בפי אחיו Le, היה מורה לגיאוגרפיה, שלימד דורות של מורים לגיאוגרפיה בהולנד. במלחמת העולם השניה הוא גויס על ידי הבריטים בגלל בקיאותו הגיאוגרפית בזרמים, רוחות וכדומה והוא סיפר לי על מבצע 'האיש שלא היה', שבו לקח כדבריו 'חלק קטן'. בביקור אצלו כשהיה כבר מבוגר  שאלתיו על מקום גיאוגרפי מסוים, הוא אמר לי שכבר אינו זוכר איפה המקום אך בהחלט זוכר באיזה ספר זה מופיע. הדוד רבא הזה היה גם במחתרת, שלח להורי גלויות עם מידע על הקורה עם המשפחות בהולנד, ביניהן הידיעה על 'העלמות' משפחתה. אני לא חושבת שיש 'גן' ל'מפאות' , אך יש לנו עוד קרוב העוסק בכך, אז אולי נולדתי עם סקרנות למפות? .