כיום כ ל ם מצלמים בכל מקום, באמצעים שונים, במקומות שונים. פעם הצטלמו בסטודיו שהיו לו כל מיני אביזרים להצטלם עמם, וכך המצולמים ומקבלי התמונה יכלו לדמיין שהתמונה הגיעה ממקום נופש יוקרתי או שיקירהם עושים משהו נועז. כבר ספרתי כאן שכילדה קטנה צולמתי על חמור מפוחלץ, וכן ספרתי שירשתי תמונות ממשפחת אמי ובין תמונות אלו גיליתי כמה תמונות מבוימות בסטודיו שמספרות לנו על חלומותיהם של המצולמים באותו הזמן.
התמונה שבראש מאמרון זה, חביבה עלי בגלל 'הרצון לאוטו!' כיום לא היינו מעלים בדעתנו להצטלם באוטו מקרטון, אך אז זה נראה למשפחת וקסמן תמונה יפה ומענגת. מהמצולמים הכרתי ממש רק את האשה הצעירה שיושבת טנטה גולדה [ד' עם סגול] בין הבחור כנראה דוד -אמי זלמן ואמה, שהיא סבתא רבא שלי הבחורה הנוספת היא עוד דודה רבא שלי שלא הכרתי. שימו לב ל'נוף שברקע'!.
לפעמים ה'נוף' בסטודיו היה מבוים כל כך יפה שקשה להבחין שזה לא אמיתי. סבי דוד שלח לארוסתו
סבתי לעתיד הרבה גלויות ממלחמת העולם ה-1 ומטיולים? , כך שסברתי כל הזמן שגם תמונה זו צולמה ממש בטבע, אך השבוע שבתי והתבוננתי בה היטב ופתאום קלטתי שגם היא צולמה על רקע מבוים בסטודיו.
גם בתמונות אחרות, מספרים לנו סיפור על ידי האביזרים מסביב למצולמים או שהאנשים מחזיקים בידיהם. בתחילת המאה ה20 הרבה צלמים צילמו תמונות שבהם האנשים סודרו כמו שציירי מאות קודמות העמידו את המצויירים שלהם.
ציור של קרל ספיצואג מראה טיול של יום ראשון [או עבורנו יום שבת] כמו משפחתי שמצולמת על רקע נוף כפרי כל המשפחה בציור יצאה ל'הרפתקונת בחיק הטבע' , בגדיו של מר בורגני אינם בגדים נוחים להליכה ביום קיץ, והוא נושא את הז'קט מקופל על כתפו. הנשים הורידו מכתפיהן את הצעיפים שהן נושאות כעת על ידיהן.
גם בגלויות של בתי ההבראה הישראליים שאליהם נסעו כולם בשנות ה1950-70 הדגישו את הטבע
"]הירוק והישיבה או הליכה נינוחה בצוותא של האורחים. חלומות של נופש וחופש. יציאה משגרת היום יום.
גם לי יש צילומים מעניינים על רקע מפוברק
אילה חביבה ? כן אפשר לקרא לזה מפוברק, אבל אז נבטל את הרומנטיקה שבצילומים כאלה :<:< אשמח לראות או לקרא אילו רקעים בחרו המצולמים שלך?
מרים