ויקרא שמה בישראל ….רקימה משוכלת

בשנות ה1950, הביאו עמם המוני העולים הרבה מסורות ותרבויות של מלאכת מחשבת, שלצערנו לא תמיד כובדו ונשמרו. מורות למלאכה התחילו ללמד בבתי הספר ובקבוצות נשים מלאכות שונות ונתקלו לא רק במחסום תרבותי אלא גם בבעיה לשונית, כל מורה ידעה את שמות אופני העבודה בשפה אחרת, כך שהיה קשה להבין זו את זו. חלקן היו מאד יצירתיות ופשוט תרגמו שמות ומונחים כמיטב יכולתן. אני זוכרת שמורות שונות קראו לאותו תך או דוגמא בשם שונה, נוסף על כך כל אחת מהבנות הכירה את התך או הדוגמא בשם שבו קראה לו אמה, סבתה או השכנה והמבוכה  היה גדולה.

אחד התכים הנפוצים ביותר בהרבה עבודות, נוצר על ידי רקימת קו אלכסוני אחד שמעליו רוקמים קו אלכסוני שני בכיוון מנוגד, כך שמקבלים צורת X . בשפות אחרות תך זה שאפשר לרקמו במיגוון של

פרט שמדגים כמה סוגים של תך משוכל, מ 'הקופסא שלי' שמופיעה על כותרת הבלוג

צורות והרכבים נקרא לעיתים 'רקמת איקס' או 'רקמת צלבים', מה שהקשה על חלק מהציבור שלנו. האקדמיה ללשון העברית נחלצה לעזרתנו והקימה ועדה מקצועית שישבה וחשבה על מושגי רקימה ואריגה והחליטה שרקימת  ה X תקרא רקימה משוכלת, כמו שיכול ידיים.

עבודות אמנות רבות וגם מלאכות שימושיות נרקמו ברקימה משוכלת, [זה תך נפלא לחזק פס גומי בחגורת חצאית או מותני חולצה]. בשפות אחרות יש ספריות מלאות בספרים, חוברות ודפי הוראות של רקימות כאלו.  נוסף על כך יש תעשיה גדולה של קנבסים מצוירים מוכנים לרקימה. בעברית יש פחות ספרים, שמציעים לנו דוגמאות רקימה כאלו, לכן שמחתי לגלות שתרגמו לעברית ספר עם דוגמאות רקימה של פאולה פרנק -בועז, 'טבע הארץ ברקמת צלבים' מאת פאולה פרנק, בהוצאת ר סירקיס. . לי יש ספר שלה שבו יצרה דוגמאות לרקימה מפרחי -בר ישראליים בהולנדית. Wilde Bloemen uit het Heilige Land in Kruissteek,  Paula Frank-Boas, Strengholt, 1981

ספר נוסף שעוסק ברקמה משוכלת מקומית ומודגש שזה מ'ארץ הקודש', הינו מחקרה של זיוה עמיר שהופיע באנגלית תחת השם arabesque decorative needlework from the holy land- ziva amir, Van Nostrand Reinhold,1977 , זכה לתרגום עברי ויצא לאור ב1983 בהוצאת 'מסדה' תחת השם 'ערבסק- רקמה עממית של ערביי הארץ'.

בספר 'רקמות עמים' מאת מגינה שלאין, הוצאת 'זהר לרקמה', ירושלים, התשס"ז, 2007. מקדישה מגינה את עמ' 40 לתך משוכל/צלבים, עמ' 42 לתך משוכל/ ארוך רגל ואת העמ' 88-9 לצילומי רקמת צלבים מארצות שונות. המעיין בספר ימצא את התך הזה בצורות שונות ברקמות העמים השונים.

איטל קלדרון, מעגלים חלק א' וב' , רקימה משוכלת, צמר, משי ויסקוזה. כל חלק 44x137

יש כמה וכמה אמניות ישראליות שרוקמות את אמנותן ואני מקווה בעתיד לכתוב על כמה מהן. בגילוי נאות אני רוצה לאמר שאינני מתלהבת מאמנות עכשוית שבה מציירים את התכים המשוכלים, כאילו ציורם הוא העיקר ולא עצם רקימתם. כמו כן טרם הבנתי, מדוע כל צייר/צלם/פסל שמוסיף לעבודותיו  שני תכים רקומים, פיסת בד או כמה חוטים משונצים זוכה לקולות תרועה כאילו המציא סגנון אמנות חדש, בעוד אמני הסיבים אינם זוכים לתהודה דומה.

הבדוויות בישוב לקייה הקימו עמותה לקידום מעמד האשה, בין יתר עיסוקיהן הן הקימו קבוצת רוקמות שיוצרות שמלות מרהיבות בשם 'רקמת המדבר'.

http://desertembroidery.beer-sheva.gonegev.co.il/

הרקימה המשוכלת שמשה במשך כמה מאות שנים בו זמנית כאמצעי לימוד של קריאה ותפירה  לבנות . כאשר התחלתי עבודות עם טקסטים עבריים לא מצאתי דוגמאות של אותיות עבריות והיה עלי לעצב אותיות משלי. יותר מאוחר  מצאתי כמה ספרים של אמניות סיבים יהודיות באמריקה שעיצבו אותיות עבריות אך הן לא היו לטעמי.

אמנית יהודיה אמריקנית שמשתמשת בעיקר בתכים אלו, היא איליין רייצק [Elaine Reichek]. לצערי כאשר עבודותיה הוצגו במוזיאון תל אביב לא הראו שם את הפרק היהודי של עבודותיה. זה ציער אותי כי חשבתי שזה יענין את הצופים בארץ ויפקח עיניים לאפשרויות הגלומות בתכים אלה.

http://elainereichek.com/Project_Pages/9_Postcolonial/Sampler%28JesseReichek%29.htm

במשך חיפושי אחרי דוגמיות של אותיות עבריות רקומות, מצאתי שבמשכן לאמנות עין חרוד יש דוגמית רקומה בסגנון זה באוסף האמנות היהודית.

קטע מאחת הכריות של 'עיר ורדים' מתערוכת 'התרשמויות מפה'