איך נראות סורגות?

בחוברת יולי -אוגוסט 1973של 'אריאדנה' הופיעה דוגמא לרקימה של תמונת שתי ילדות סורגות, הדוד רבא שלי E = אליהו מו"ל העיתון, כתב לי שהוא ישמח אם ארקום את זה, התכוונתי לרקום אבל לא הסתדר לי. הדוגמאות מבוססות על האיורים של קורנליס יצסאס [Cornelis Jetses ] לספר ילדים. http://www.flickr.com/photos/71698777@N00/3834512996/

שתי ילדות הולנדיות סורגות, הרקימה בתך משוכל

דוגמת הרקימה, על 'דף ההוראות'

הרקימה הזו היא בסגנון הולנדי, שם נוהגים לרקום על בד הרקע רק את הדמויות אך אין ממלאים את הרקע כולו. יכול להיות, שצילום ודוגמא אלו התחילו את התענינותי בציורים, וצילומי סורגות. הזדהתי עם הילדות, שכל מעייניהן בסריגה, הן לובשות בגדים מסורתיים לאזור מגוריהן, אין שום דבר שמסיח את דעתן, הן סורגות כי 'כך צריך להיות'.  בחנויות שונות אפשר למצוא פסלונים של הילדות הסורגות הללו. האיורים בספר כמו גם הפסלונים, היו כמובן מסר תרבותי- חינוכי על תפקיד הילדות ועל תפקיד ההורים בחינוכן. בתמונות עכשוויות של ילדות סורגות, רואים בדרך כלל ילדה משחקת.

תמונת פרסומת עכשוית לילדה סורגת

היא לא ממש חייבת לסרוג. רואים שהיא מתאמצת, אך זה משחק ולא משהו חשוב מאד.

ציורי סורגות וסורגים, אפשר למצוא בהרבה ציורים אירופיים ודרום אמריקניים. לעיתים אפשר לראות בהם מסר חינוכי ולפעמים נראה שהם באים לתאר הווי של בית, משפחה או כפר. מענין להשוות תמונות שונות ולראות את ה'שינוי' במראה ה'סורגת'.    ציירים כמו אלברט אנקר [Albert Anker] השויצי, שחי 1910-1831 והרבה לתעד את חיי הכפר בארצו, צייר ילדות ונשים סורגות בכל מיני מקומות ומצבים, למשל סבתא עם נכדתה. קבוצה משפחתית שבה הנשים עוסקות בעיסוקים שונים כולל סריגה, בעוד הסבא מספר סיפורי היסטוריה.

אלברט אנקר 'הנערה שסורגת ליד החלון'

אלברט אנקר 'סבתא ונכדה'

לעומתו הצייר הבלגי גיימס אנסור [James Ensor] שחי  בין השנים 1949-1860

לא הרבה לצייר עיסוקים ביתיים אך צייר בעדינות את ה'גברת בכחול' שנראית בורגנית, לבושה יפה וסורגת משהו מחוט אדום. היא יושבת ליד החלון להינות מהאור, הוילנות כמנהג הזמן קשורים לצדדים, מה שמבליט שמצבה הכלכלי טוב.

ג'יימס אנסור 'גברת בכחול'

בפרסומות העכשוייות למכירת צמרים, ניכר שחלקן 'מצטטות ציורים קלאסיים של סריגה, בעוד חלק אחר מראה דימויים של גברים קשוחים או נשים במצבים קצת משונים, למשל סורגת שעושה סקי מיים וכדומה. לענין הפרסומות הללו אקדיש בקרוב מאמר מיוחד.

לאחר נפילת המגדלים בארה"ב, מתחילות קבוצות שונות להתיחס לסריגה כהזדמנות לשבת בצוותא ולחלוק את רזי הסריגה עם אחרות ואחרים. כשקוראים חלק מהמאמרים, ספרים, מאמרי-מרשתת ועוד על הפעילות החברתית הזו, נראה שהם חושבים שזו המצאה חדשה של זמננו, אך כמובן זו בעצם שיבה לצורה ישנה, של מעגל חברתי.

צייר לא ידוע

אולף אוגוסט, 'באוגוסט'