שרב של שבוע ואיך הסתדרנו פעם בלי מזגן

ממש לא להאמין , יש לנו שרב כבד בכל הארץ שכבר נמשך כמה ימים וכנראה יסתיים רק בתום שבוע מיום שהתחיל.  חם, יבש ושותים הרבה מים,  החתולה נצמדת לרצפה או רובצת ליד המאוורר. אני מעדיפה מאוורר הוא שקט יותר ועדיף על המזגן. עד שיבש ואין לחות גבוהה אני מסתפקת במאוורר.

חברות אומרות לי שפעם לא היה 'כל כך חם' , אני לא בטוחה? זכורות לי שנים שבהן רבצנו בימי חמסין על שפת בריכה, או בצל עץ ובעיקר לבשנו מכנסיים קצרים והלכנו בסנדלים או יחפים. גם אנשים מבוגרים הלכו הרבה יחפים, היו גם נשים שגיהצו יחפות על הבלטות והתחשמלו למוות. אני זוכרת שברדיו בתוכניות הנשים היו מזהירים לא לגהץ יחפות על הרצפה, בעיקר לא רצפה רטובה. רצפה רטובה היתה עוד אמצעי לקירור הבית. אבל עיקר קירור הגוף בא מהמכנסיים הקצרים אותם לבשנו כולנו, ילדים ומבוגרים. אפילו נהגי 'אגד' שנהגו באוטובוסים, לא הססו להראות ברבים שוקיים ורגלים שעירות ושזופות.

אני גם זוכרת תמונות של בן גוריון ב'יומני כרמל' לבוש במכנסי חאקי צועד בכל מיני מקומות ,גם לוי אשכול, נראה במכנסי חאקי קצרים כמו גם גלילי ושאר צמרת המדינה.

החלטתי לחפור באלבומים שלי ולראות אלו צילומים נותרו לי מאז, כאלה שבהם אני  לבושה במכנסיים

רבקה בקצרים וברקע התמונה נראים עוד שני אנשים בקצרים

קצרים. ספרתי לחברה שאני כותבת על 'מכנסיים קצרים' וכיצד 'מלאו את מקום המזגן בחיינו' והיא מיד שלחה לי צילומים שלה ואחותה במכנסיים קצרים.

הצילום שענין אותי במיוחד היה זה שבו המכנסיים עשויים מבד פרחוני ומאחורי המצולמת בכוונה , עומדות עוד לובשות מכנסיים קצרים בשני אורכים שונים שצולמו כך במקרה.

 

כמובן שלא רק בישראל לבשו נערות ונשים מכנסים קצרים בקיץ , יש לי באלבום  צילום של אמי, כשנה לאחר שילדה אותי במחנה העקורים בשווייץ והיא במכנסיים קצרים. בשווייץ מחמירת המוסר הקלויניסטי .

אמי אידה במתקן מעצר עקורים בשווייץ 1944כמעט שנה אחרי לידה במכנסיים קצרים

השנה היה לי הכבוד לכתוב לקטלוג תערוכתה של דניאלה מלר, אחד הציורים בתערוכה  מראה אותה כנערה צעירה ליד עץ ומכנסיה הקצרים מכריזים את ישראליותה של העולה החדשה, זו שאמה הלבישה אותה בשמלה יפה כמנהג ארץ מוצאן ביום שבו הלכה לבית הספר העממי מיד לאחר עלייתה ארצה . בציור כמו בצילום שעליו הוא מבוסס דניאלה גאה ויפה במכנסיים הקצרים.

היה כל כך ברור ומובן שזוהי התלבושת הנאותה בקיץ החם שלנו שאפילו בחגיגת הביכורים של חג השבועות 1955 לבשתי מכנסיים קצרים אמנם חגיגיים ולבנים לכבוד החג אבל קצרים.

חג הביכורים 1955 ברגבה

אגב באירופה עד המהפכה הצרפתית פשוטי עם לבשו מעין מכנסיים ואצילים לבשו גרביים עד הקרסוליים ומעליהם מין מכנסיים שהתחילו מתחת לברך צרות מאד או מולבשו  מכנסיים קצרים, שהתארכו בגיל העשרה ובגיל מצוות הם קבלו כבר מכנסיים ארוכים, מעין חיזוק הדעה ש'גבר מבוגר לובש מכנסיים'. עד השנים  הראשונות של המאה ה-0 ,  בנים צעירים באירופה לבשו מכנסיים קצרים גם בחורף יחד עם גרבי-ברכיים שהוחזקו במקומם על ידי גומיות לוחצות.

במלחמת העולם הראשונה הצבא  הבריטי הציב את הפיקוד הצפון אמריקאי שלו בברמודה. הבריטים הרבו

אבי הארי ואחותו מרתה ב1926

לשתות תה למרות החום הכבד. ובעל חנות התה היחידה בברמודה שלא רצה לבזבז כסף על מדים לעובדיו שסבלו מהחום, לקח מכנסי חקי צבאיים וקיצץ אותם קצת מעל לברכיים. האדמירל מאסון בארידג' התלהב מהרעיון , קרא להם 'מכנסי ברמודה' וקיצץ את מכנסי החיילים שבשירותו . מהר מאד כל חיילי הצי הבריטי ששירתו באיזורים החמים התחילו ללבוש מכנסי ברמודה . מאז זה נפוץ לכל רחבי העולם. והשפיע על תלבושות בתי הספר בכל אירופה. וגם על תלבושת תנועת הצופים.  בשנות ה1930 גם נשים מתחילות ללבוש מכנסי ברמודה כבגד לספורט ולעיתים אף לשעות פנאי .

בארץ החלוצות והפלמחניקיות לבשו מכנסיים קצרים כמעט כמו מדים.עם קום המדינה נערות ונשים לבשו בקיץ החם  מכנסיים קצרים כדבר מובן מאליו . בתחילה לבשנו מכנסים כחולים עם גומי במפתח הרגליים, אחר כך התפתח סוג מכנסיים קצת  יותר מסוגנן עם חגורה תפורה יפה , וכפתורים בצדי הגוף. ואת מפתח הרגליים סגר פס מקופל ותפור יפה.

קיץ 1950 סבתי באה מהולנד לראות איך הסתדרנו בקבוץ חוליות -שדה נחמיה

לבשנו אותם לכל מקום, לא זכור לי שאי פעם העירו לי או לחברותי שאין זה יאות להסתובב כך. זה היה בגד עממי, מתאים לחום הקיץ, שדרש פחות בד, משהו שהתאים למיעוט בחומרים  או לצניעות ההליכות הציבורית ששררה אז כאן בשנות ה1950. הם לא ניקרו עיניים. ממנהיג עד ילד כולם הלכו בקצרים בקיץ.

בקבוצת הבנות של רגבה , לבשנו מכנסיים קצרים לעבודה וביציאה למחנה הקיץ , לא רואים בצילום אבל גם המדריכה המבוגרת שלנו לבשה קצרים.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

מכנס קצר שקבלתי מהדודה רבא גולדה קיץ 1959בבלגיה

בשנת 1959 הייתי  בביקור אצל דודה של אמי בבלגיה היה קיץ חם מאד והדודה רבא סברה שארגיש הרבה יותר נוח במכנסיים קצרים. היא קנתה לי מכנסיים מסוגננות מבד יפה. [חצי מהמכנס הזה שולב לפני כמה שנים ביצירה של לינדה בר-און והחצי השני שולב במעיל הפיסות שלי.]

להפתעתי יש לי עוד תמונות בקצרים. זכור לי שנסעתי באוטובוס , מרגבה לחיפה. מנהריה להיוגב ועוד ואיש לא העיר על המכנסיים הללו . התחלתי לכתוב את הרשומה לפני ששבה ופרצה השנה המחאה הקיצית של בנות התיכונים , על שיוויון בלבוש. תוך כדי כתיבתי עקבתי אחרי טענותיהן הצודקות.  חבל שמונעים מהן להרגיש בנוח. כדאי להזכיר לכל מגלגלי העיניים עם המושג 'צניעות', שבאנגליה הויקטוריאנית שבה מרוב 'צניעות' כיסו והסתירו אפילו רגליים של פסנתרים, שולחנות וכסאות, אנשים לא היו כל כך צנועים …אולי אפילו להיפך.

 

 

 

 

 

Print Friendly, PDF & Email
פורסם בקטגוריה כללי, ממצלמתי, תדמית מדומיינת, תמונות מקומיות, עם התגים , , , , , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

2 תגובות בנושא שרב של שבוע ואיך הסתדרנו פעם בלי מזגן

  1. מאת רותי‏:

    הכתבות שלך תמיד מענינות את מרחיבה בצורה מענינת את נושא המכנסיים הקצרים שיצא לגמרי מפרופורציות….זוכרת את אבי הולך במכנסיים קצרים וגרביים עד הברך….וכן,יש לי תמונות ישנות של אימי וחמותי אף הן במכנסיים קצרים….חושבת שבימיהן היו מקובלים יותר לחופשות על שפת הים ולעיסוקים בספורט.מכל מקום תודה רבה.

  2. מאת רבקה שרמן‏:

    מכנסיים קצרים היו פרקטיים בילדותינו ולא היה ספק בם.
    היום הם קיבלו משמעויות חדשות וגם חלקם קצרים מידי… מכנסיים קצרים היו עניין של נוחות, כפי שציינת מרים, ולא היה ספק שבימים חמים זה מה שלובשים…
    כתבה חמודה על נושא שמעלה נוסטלגיה עם חיוך (:
    תודה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.