צילום אהוב עלי תקווה לטוב
אמש יצאתי לקחת משהו חשוב, כשהגעתי למקום לקחתי מספר [על האצבע שלי, שאתה אני נוגעת במסך לבשתי אצבע של כפפת גומי] אשה אחת נעמדה קרוב מדי אלי, אמרתי לה בנימוס שהיא צריכה להתרחק והיא אמרה: "מה זה בכלל שני מטר?" .
שאלתה ליותה את מחשבותי בהליכה הביתה, ליד תחנת האוטובוס עמדו שני בחורים על המדרכה, הערכתי שהם קרובים מדי התבוננתי לכיון שממנו באות המכוניות, ירדתי מהמדרכה ועקפתי את הבחורים בערך במרחק של שני מטר.
אז אולי ארענן קצת את הכרת המידה הזו ? וגם נחשוב איך מעריכים זאת בחוץ?
2 מטר הם 10 בלטות של 20 על 20
או 6 בלטות של 30 על 30 ועוד 20 סמ [מדדתי]
איך מודדים בחוץ? אולי ניקח מקל מתקפל שזה אורכו. אולי חבל שבקצהו משקולת, [יש לי כזה חבל שעמו אני משחקת עם החתולה] מניפים במעגל סביבנו …..אולי 'הולה הופ' מתקפל שבלחיצת כפתור הופכת למעגל בקוטר 2 מטר?. מישהי בפייסבוק הציעה שנחזור ללבוש קרינולינות. בספר 'אילן גדל בברוקלין' אמה של הגיבורה קושרת לצוואר הילדים שלה שקית עם שום 'כאמצעי נגד מחלות' , ריח השום מרחיק ילדים אחרים מהם וכך פוחתת [אולי] סכנת ההידבקות. האם שום מריח חזק במרחק הרצוי כעת ?
כדי לשוב ולתרגל את העיניים למידה זו . הרי כמה מידות שכדאי למדוד ולשמור בראש. דלת לחדר בביתך, אצלנו 69 סמ , אורך המכנס של גבר גבוה 1 מטר, שכל אחד ימדוד כמה דברים בסביבתו לתרגול העיניים להבחין מה הם שני מטר. נב מטריה שחלקנו סוחבים עמם בחורף בהחלט מועילה כמרחיקת אנשים.
בטלויזיה ראיתי כמה מראות לא ברורים, חתונה שבה כל הגברים רקדו במעגלים ומשלבים ידיים? סופרמרקט שבו אנשים מזמרים בקולי קולות וזמרי המרפסות הזכירו לי את האנשים שהיו 'כביכול' בבידוד באוניה המפורסמת. הכל נחמד אבל המחשבה על החיידקים שהתערבבו שם באויר האולם? מפחידה.
אנשים הוזהרו ובכל זאת יצאו לטייל בצמידות אחד לשני בחופים ובפארקים, יש גם הכותבים ברשתות השונות בזלזול גמור על תקנות הבריאות הללו. מה קרה? למה במלחמות השונות ידענו להקשיב ולנהוג בהתאם לצורך? וכעת לא? אולי זה קשור בצורה המוזרה שבה מעבירים לנו את ההוראות? .
לקראת חדשות הצהריים מודיעים לנו דוקא בצורה סבירה, הגיונית ובהירה את התקנות החדשות. זמן טוב להודעות כאלו כדי שנוכל לצאת ולארגן מה שעוד נחוץ לנו. אבל בערב אנו מקבלים הסברים מבולבלים מקבוצת דוברים אמנם בעלי תפקידים חשובים, אבל חלקם אינם בעלי מקצוע שקשור לבריאות, וחלקם מתבלים את ההוראות החיוניות והלא נוחות הללו ביותר מדי תוספות פוליטיות שאינן לענין. בין ההודעות על כל מיני פוליטיקאים עולמיים 'ידידיו' של ראש הממשלה שבעזרתם 'הוא מסדר לנו כל מיני טובות וטובין כביכול', שמזמן היו צריכים היות מוכנים במחסני משרד הבריאות או החירום שלנו. מעצם היותינו ארץ שבה יש מלחמות קטנות ואיומים גדולים וגם אפשרות של רעידת אדמה. לבין התודות האין סופיות לראש הממשלה ו/או שרים אחרים. לא זה לא מעורר אימון. תודה יומית מגיעה לצוותי הרפואה, לנהגים רבים שממשיכים לנסוע ולהוביל אנשים וסחורות. צר לי אבל לשרים כרגע לא מגיעות תודות יומיומיות, אם יש חסר בדברים אז לא הם לא עשו את תפקידם נאמנה, ואם יש כל מה שצריך אז בשביל זה הם קיבלו משכורת יפה. כשתגמר התקופה הנוראה הזו, נודה למי שצריך.
תהייו בריאים ניפגש אחרי שוך המגיפה!
