אני לא רוצה לכתוב על מערכת הבחירות השלישית הזו בתוך פחות משנה. ממערכת אחת לשניה לשלישית, התנפחה השנאה , נעלמו מעצורי התרבות והאנושיות. ויום אחרי הבחירות טרם נודעו התוצאות הסופיות, יושבים ראשים קשקשניים ומדברים מדברים בלי סוף,,,,, על משהו.
אז יצאתי לי לטיולון בשכונתי, נהנית מהשמש הספק חורפית ספק אביבית, ציפורים שרות על כל ראש עץ, חלקן מודיעות על תפיסת העץ או הענף לבניית הקן, חלקן עסוקות באיסוף והכנת חומרי הקן ואולי חלקן מקשקשות מוזיקה…
מבט בין שני 'ארגזי חשמל'
במורד הרחוב שלנו ליד הרמזורים בתחתית רחוב שלום עליכם, יש פינה שהיא מעין גינת חמד. צמחיה ירוקה עד בלבד, כמה שבילים סלולים וכמה ספסלים, בגלל מיקומם תמיד 2 מוצלים ו 2 בשמש וכל עובר שב יכול לבחור על מה לשבת. התנועה סואנת משני צידי הגינה אך בפנים שקט וזמרת ציפורים, ממש מקום נעים.
מבט מקצה השביל לרחוב מתחת לגינה
צילמתי כמה פינות של הגינה הקטנטונת הזו, שאין לה אפילו שם.
אין צורך לספר יותר.
המשכתי בטיול ובפינה אחרת שמעתי ויכוח סוער בין כמה עורבים, עד שראיתי היכן הם נשמע משק כנפיים חזק ועד שהוצאתי מצלמה [אמיתית לא בטלפון הנייד] נותר רק עורב אחד בין הענפים.
הכנת חומרי קינון
מי שנותר אחרי ריב הצעקות
המשכתי ללכת, הצצתי לאחד מהשבילים המרובים שעוברים בשכונתנו, ראיתי חצרות שבעונה זו דווקא נחמד שאינן מטופחות וככה פורחות שם רקפות , רקפות ועוד פעם רקפות . כשהלכתי הביתה ראיתי עורב או עורבת מתעסק/ת עם קטע שנפל מעץ דקל. ניקור וגירוד ברגללים והנה חומר לריפוד קן. לא התקרבתי מדי כדי לא להפריע.
שבתי הביתה נינוחה, הצמחים ירוקים, אביב מתקרב אלינו והציפורים טורחות על מה שחשוב באמת.
