עילגות שפה ? סתם אי איכפתיות ? ויש מילונים לכל שפה!

מדי בוקר אני יושבת לקרא את דוא"ליי,  ספל קפה וכוס מים לצידי. משמיטה פרסומות שהצליחו להסתנן דרך המסננת, קוראת מכתבים אישיים ואחר כך הזמנות לתערוכות שלעיתים יש בהן תיאורים של התערוכה או היצירות. יש כותבים טובים אבל לפעמים אני משתוממת מהשפה הכתובה, עילגות לשון, שימוש מרובה במינוחים לועזיים שלא לצורך, לעיתים נדמה שמי שהשתמש בהם מבין אותם באופן שונה ממני ואני חשה לבדוק אם הטעות היא שלי, או שאולי יש עוד מובנים לאותו הביטוי. אחר כך התירגום לאנגלית? מה אין להם מילון? אם הם לא רוצים להיועץ במתרגם ???.

חשוב שהאמנות הישראלית תתפרסם גם מחוץ לגבולות ארצנו ולכן טוב שיש לעבודה גם שם,  מידע ותיאור בשפה אחרת. ובגלל זה חשוב הדיוק הלשוני. לעיתים קרובות מדי אני רואה סלט לשוני, העברית מתובלת במינוחים לועזיים, והאנגלית משופעת בשגיאות כתיב במקרה הטוב, וניסוחים שלקורא הזר יראו תמוהים לגמרי במקרה הפחות טוב.

בעית הליעוז המוגזם והמיותר נפוצה אצלנו בכל מקום, בזמן המאבק החברתי בקיץ שעבר,  שמעתי כתב טלויזיה נחמד משתמש שוב ושוב במילה קונקרטיזציה [=concre[tiza]tion] אבל ממה שאמר לפני ואחרי מילה זו הראה שהוא בכלל התכוון למימוש, התלכדות וכולי אז למה הליעוז?

לפני הרבה שנים הוזמנתי ל"ערב תרבות', שבו נפגשו ושוחחו אמנים שיצרו אמנות חזותית בד בבד עם כתיבת שירה או ספרות.  אחד הנוכחים – צייר ומשורר – דיבר  על  'הזמן שבו הוא היה אבסטרקט'.  אחרי שאמר זאת כמה פעמים, שאלתי האם הוא מתכוון שיצר יצירות אבסטרקטיות? "לא, לא!" השיב בתקיפות "אני הייתי אבסטרקט !".

בהרבה קטלוגים, דפי גלריה ודברי פתיחה של תערוכות שיש בהם ולו עבודה אחת של אשה שיצרה בבד

הגדרת עמלנות במילון אבן שושן, כרך חמישי: ע-צ , עמ' 1947

וחוטים, מופיע הביטוי 'עמלנות נשית', שכבר נמאס על אמני הסיבים המקומיים. הביטוי כל כך 'לעוס'  שאין לי כל כך חשק לבדוק מאיפה הוא הופיע, אבל צריך לראות מה מקורו.  בכרך החמישי של 'המילון החדש' של אבן שושן, בעמוד 1947 יש הגדרה מצוינת של המילה עמלנות.

המילה עמל, מזכיר לנו אבן שושן בטור הימני של אותו העמוד, מופיעה בתנ"ך בקהלת,דברים,משלי,ירמיהו, ישעיהו ותהילים.כך שהיא בהחלט ממקורותינו, נכס צאן וברזל של תרבותנו. הביטוי עמלנןת מסומן בעיגול קטן משמע שהיא באה מהספרות החדשה [מספרות ההשכלה ועד ימינו] [ראה עמוד יב בראשית הכרך].

מעניין אם כך לראות למה או ממה מתרגמים את הביטוי הזה?.

מילון דו-לשוני שימושי עברי- אנגלי אנגלי- עברי בהוצאת פרולוג 2004 בכלל לא הדפיס את המילה עמלנות. מילון מגידו החדיש, עברי-אנגלי ערוך בידי ראובן סיוון ואברהם א.לבנסטון שהודפס ב1990, מתרגם עמלן כ-labourer,toiler,physical training instructor עמלנות כ practical education , עמלני, בית-ספר עמלני  כ-  based on practical work , school for practical work

אין שום חיבור מילוני הכרחי בין העמלנות והנשייות ! עדיין לא מצאתי מי הראשון שחיבר את המונח הזה, שאפשר כבר לוותר עליו ובטח כשהדובר אומר אותו כאילו הוא מכבד יוצרות, אך למעשה מכנס אותן לתוך מקום מגדרי. כן יש יצירה נשית, אך היא אינה מוגדרת בחומרים שממנה היא עשוייה ולא באופני העשייה שלה! אלא היא מוגדרת כך ראשית, כי העושות הן נשים ואחר בגלל נקודת המבט של הנשים, שעשויות להיות שונות מנקודת המבט או החוויה הגברית .

שיבושי הלשון הם חרב פיפיות [תהילים קמט,ו], ככל שירבו בהם, כך יפשיטו ויפשטו את שפתנו מהעושר הרוחני שלה. לא כל אשר יעלה המזלג [שמואל א' ב,יד] ראוי להיכתב.  העברית היא שפה נהדרת אפשר להיות יצירתיים  ולהטות מילים וביטויים ולקבל מאמרון ברור, נהיר לכל שלא ינוס ליחו גם ברבות הימים.