בחודש אפריל 2013 , כתבתי [כאן בבלוג ] על פגישתי עם המתרגמת ההולנדית טרז קורניפס שתרגמה במשך
עשרים וחמש שנים את 'בעקבות הזמן האבוד' של פרוסט. לא מזמן בעקבות אירוע משפחתי, היא שלחה לי גלויה וגם דברנו בטלפון. ניצלתי את ההזדמנות סוף סוף לדעת מהיכן וממתי בעצם היא מכירה אותי. מסתבר שלאחר מלחמת העולם עקב המחסור בבתים בהולנד, היא קבלה חדר בבית של משפחת לידיה ומילו אנשדט, [כמו שגם אמי ואני חילקנו דירה עם עוד שתי משפחות] וכיוון שאני ובתם אירקה כל הזמן הסתובבנו יחד, היא הכירה אותי בשמי הקודם, את אמי ואת כל החבורה דאז.
ספרתי לה בשיחה אחרת, שכתבתי את ספור הביקור אצלה והיא בקשה שאתרגם זאת עבורה. אמרתי לה שאתרגמו לאנגלית, היא שאלה למה שהרי ההולנדית שלי טובה מאד. הסברתי לה שלתרגם משהו עבורה להולנדית גורם לי לפיק ברכיים , בגלל האפשרות שהתרגום ההולנדי שלי לא יהיה טוב מספיק. השבוע שוב שוחחתי עמה בטלפון והיא ספרה לי כיצד נהנתה מהתרגום שלי וגם מכך שנתתי לבן אורי להגיה את התרגום, כיוון שהיא נהגה להיעזר באבי =הסבא שלו לצורך תרגומיה.
לקריאה נוספת על טרז קורניפס
https://nl.wikipedia.org/wiki/Th%C3%A9r%C3%A8se_Cornips
אני מתיחסת כמעט ביראת קודש לתרגומים. קל מדי לטעות במובן של מילה אחת או ביטוי אחד וכבר כל המשמעות של הכתוב משתנה. 'חיים ומוות ביד הלשון' הינו פסוק שצריך להיות חקוק במוחו של כל מתרגם. לפעמים אני מתפלצת כשאני קוראת תרגומים שונים, החל מכתוביות בטלוויזיה וכלה בדפי גלריה וקטלוגים של תערוכות ועוד ועוד… לפעמים אפילו בספרים- ספרי קריאה אני קוראת ביטוי שאינו נכון, משפטים שברור לגמרי שהמתרגם לא הבין אותם ולכן תרגמם לא נכון. אינני מומחית מספיק ולכן אני מבקשת שמישהו אחר שיקרא תרגומים שלי. לצערנו גם המומחים לעיתים צמודים מדי למה שתרגמו ואינם רואים טעויות שנובעות מסיבות שונות.
אפשר לשאול מה אכפת לי? ובכן זה מביך ולא נעים כשזה קורה כאן, אך זו בושה גדולה כשאני רואה טקסטים שנכתבים עבור ו/או על ידי אמנים ישראליים שיוצאים לחו"ל לייצג אותנו והתרגום המלווה אותם הוא עילג, מביך ומציג אותנו בצורה לא נכונה. אין שום צורך שזה יקרה. לא כל אחד הוא מומחה בכל דבר, תרגום הוא מקצוע הבנת שפה אחרת כוללת ידיעה של התרבות, כמו גם הבנת המושגים של השפה האחרת. השבוע קבלתי טקסט כזה מתורגם רע מאד בדואל שלי, איני רוצה להביך אף אחד ולא אציין שום פרט מזהה, אבל התביישתי מאד שטקסט כזה ייצג אותנו באירוע שקשור להיסטוריה שלנו באירופה. לא מדובר בשגיאות דפוס או כתיב מדובר בביטויים מביכים, שאינם נכונים. אין שום בושה בשימוש במילון ובבקשת עזרה ממומחה ממני/ך בשפה כלשהי.
לקריאה נוספת על מילו אנשדט
https://en.wikipedia.org/wiki/Milo_Anstadt
מרים היקרה, אני מרגישה ממש כמוך לגבי תרגום. זוהי מלאכת קודש ומי שאינו בקיא בה- עדיף שימצא לו עיסוקים אחרים. גם אני מרגישה נבוכה כשאני קוראת תרגום מאנגלית לעברית ומרגישה שהוא לא מספיק טוב. אחד התרגומים הגרועים מאנגלית לעברית, שנתקלתי בהם, היה הספר 'גברים ממאדים-נשים מנוגה'. למרות שניסיתי כמה פעמים לקרוא את הספר בעברית – לא הצלחתי.
אילה יקרה, את אמיצה אני התחלתי את הספר שאת מזכירה והרגשתי שהתרגום מפספס משהו… עברתי לאנגלית ונהניתי. אגב פעם אחת בחיי עשיתי ניסוי אישי וקראתי את אותו הספר ב4 שפות במקביל , זו היתה חוויה מלמדת ביותר. אי הנוחות שלך מתרגומים קלוקלים, ודאי התחזקה לאחר שחיית כמה שנים בארץ אחרת. בשבוע שעבר אני התעצבנתי מתרגום נוראי שמישהו עשה, [תרגום אנגלי כביכול לטקסט עברי] שנועד 'לייצג את אמני ישראל ' בקרקוב. ממש חרפה. מה לעשות כל אחד חושב שהוא מומחה… מרים