רוב חיי ישנתי פחות או יותר אותו מספר שעות בכל לילה. מספר השעות הזה כל כך יציב שאני יודעת מתי אתעורר לפי השעה שבה אני נרדמת. כמובן שהיו במשך החיים הרבה לילות ששנתי הופרעה, על ידי כל מיני גורמים. כשלא יכלתי לשוב ולהירדם קראתי, כך שלא הפסדתי בכלל. כעת עם ההתבגרות והגיל השלישי, הולכים ומתרבים הלילות שבהן שנתי מתקצרת או מופרעת ואז 'נגמר הלילה'!. אם פעם התעוררתי מסיבה כלשהי לפני שישנתי את 'מנת שעות השינה' הרגילה שלי , הייתי שבה ונרדמת, כעת להוותי זה כבר לא קורה.
משיחות עם חברות ומכרים בני גילי, אני שומעת שזו בעיה נפוצה. חברה טובה של אמי, אחות במקצועה קראה לצרות מסוג זה שקשורות לגיל מתקדם 'ברכות הגיל '.
מנסיוני גיליתי שאין טעם להתהפך במיטה כשלא נרדמים, לי עדיף לקום ולקרא משהו, לפתור תשבץ ולעיתים להמשיך בסריגה שלי. והרבה פעמים אני חושבת על יצירות חדשות ומשרטטת את מחשבותי בנידון. פעם סברתי שלהתבונן בטלוויזיה יעזור לי לשוב להירדם, זה לא עזר ולצערי גם אין הרבה תוכניות טובות בלילה, כך שאם לא נרדמים, משתעממים.
המחשב והאינטרנט, הפכו לאמצעי מצוין להעביר לילות חסרי שינה. אני עונה למכתבים, קוראת בקבוצות שונות או מעיינת בעיתונים של ארצות אחרות. זהו עיסוק רגוע שאינו מרעיש. נחמד. היות ואנשים בארצות רחוקות במילא ערים אז לעיתים אני מתכתבת הלוך ושוב עם מכרה רחוקה.
