חיפה – תל אביב – ירושלים והחוטים שבדרך

לפני כמה שבועות  נסעתי לתל אביב, להפגש עם חברה וללכת יחד לתערוכת "חוטים של משי -סיפורה של יהדות בוכארה" http://www.bh.org.il/he/on-line-exhibition-intro.aspx?103580   בבית התפוצות. תערוכה נהדרת, תמונות, אריגים, מוזיקה, היסטוריה כל מה שצריך ורצוי בתערוכה כזו, ובל נשכח את השומר החביב ונעים ההליכות. אחרי התערוכה נסענו לקצה אלנבי והלכנו באזור הבדים  התל אביבי, קצת לראות ולנשום אוויר אחר וקצת למצוא משהו [לא מצאנו].

בנסיעה לתל אביב צנרתי משהו ואיש לא העיר כלום, בנסיעה חזרה לחיפה  אמר לי איש מבוגר,  אולי בגילי אולי מבוגר יותר: "ואו, מאז סבתא שלי לא ראיתי מישהי עושה ככה ", אני כבר מנומסת למעירים כאלה, ושאלתי בסקרנות : מה היא נהגה לעשות [הסתרתי את תמיהתי שכל כך הרבה שנים לא ראה סורגות] הוא הראה לי תנועת סריגה בשתי ידיו : "ככה, אבל אני לא זוכר מה סרגה, הייתי תינוק". חבל, לפעמים אנשים כאלה מספרים ספור היסטורי קטן שמעשיר את ידיעותי.

לפני כעשרים שנה נהגנו להפגש בירושליים, במחלקת הנוער של מוזיאון ישראל, במסגרת "האגודה הירושלמית למלאכת מחשבת בחוט" בהנהגת חיה מאירוביץ. חברות הקבוצה הגיעו מכל רחבי הארץ, פעם בחודש ונהנינו מהרצאה, סדנה או דנו על צדדים שונים של אותו נושא.  היה נפלא וחבל שכבר אין לנו כבר  מפגשים כאלה.

באחת הפעמים, הנושא היה טוייה צביעה ואופני עבודה עם צמר, באו כמה טוות וצובעות חוטים, היו בחורות שספרו על אופני הסריגה והוראתה בארצות מולדתן. במיוחד זכור לי ספורה של בחורה על משפחתה קשת היום בצפון אפריקה, וכיצד אביה שעבד בשדה תעןפה של הצבא הבריטי,  היה מכין להן שיפודים לסריגה מחוטי המתכת של גלגלי אופניים. אחרות ספרו על סריגה על שיפודים עשויים מענפים.

קניתי אז מאחת הטוות, שלל כדורי צמר אחד מכל צבע שהיה לה.  לא היה לי מושג מה אעשה עמם, אבל הייתי בטוחה שכאשר אביט בהם בבית כבר אדע מה לעשות עמם. בבית גיליתי שהם לא באותו העובי, וגם לא באותו אורך, מה שהוסיף עוד אתגר כיצד לסרוג עמם משהו מענין. החלטתי לסרוג סוודר מכופתר. ולמרות שידעתי שככל הצמר שקניתי יספיק לסוודר כזה, הרי בגלל העובי והאורך השונה לכל חוט עלי לסרוג משהו שיהיה נעים לעיני ושבו החוטים יתחלקו באופן סביר על פני הסוודר. התחלתי עם עיגול שיקיף את כתפיי. את העיגול יצרתי בסריגת שורות מקוצרות, מההחזה כלפי מעלה. . המשולשים שנוצרו מזכירים פרוסות עוגה. אחר כך העליתי עיניים על שולי העיגול וסרגתי שרוולים, חצי קדמי של הסוודר, גב  והחצי השני של החלק הקדמי, כלפי מטה.  העליתי את כל העיניים על מסרגה עגולה ובעזרת מסרגת גרביים, סרגתי קטע עם חוט בצבע אחד ואז סרגתי את אותו הקטע בעזרת המסרגה השניה בצבע שונה והמשכתי לסרוג מעבר לעיניי שנסרגו כך שפסי הצבע עלו וירדו באופנים שונים. נוצרה דוגמא מענינת יחודית. מכרה שראתה את זה הביאה לי כפתורי עץ יפים. סרגתי גם ברדס והסוודר החם והנפלא הזה משרת אותי כבר הרבה  שנים [מ1988].

תוכנית הסוודר הראשונית עם תיקון של מחשבה שניה

קטע מהלבבית העגולה

הסוודר מהגב עם הברדס

קטע ממחצית החלק הקדמי

לצידי הדרכים יש גם חוטים אחרים, עמודי חשמל עם כבלים בעוביים שונים תלויים בקבוצות על עמודים בעלי צורות שונות. לעיתים יש כדורים אדומים על הכבלים, אמרו לי פעם שזה כדי שמטוסים קלים יראו אותם ואחרים טענו שזה כנגד התחשמלות של ציפורים. ליד ערים שונות רואים חוט שחור או מתכתי  יחיד שכרוך על עמודים פשוטים, כיום אני יודעת שזהו חוט 'תחום השבת'. ויש חוטי תיל של גדרות, וכל מיני פסי פלסטיק צבעוניים שמסמנים בעיות או תיקוני כביש.

חוטים לאורך כביש החוף