מדי כמה ימים גולשת לתיבת הדואל שלי מצגת כלשהי. בעבר כשרק התחילה האפשרות לשלוח מקבץ תמונות גדול ביחד ואף להוסיף להן כיתוב/ים מענין/ים, 'פתחתי' כל מצגת התבוננתי וקראתי. עם ההתפתחות של אפשרויות הרכבת המצגות, הוצפה ולעיתים אף נסתמה תיבת הדואל שלי במצגות, שעם כל הכבוד ליוצריהן, לא תמיד עניינו אותי. נעשיתי בררנית לגבי אלו מצגות אני פותחת, והודעתי לחבריי, מכריי ומכותביי שאני לא רוצה לקבל 'כל מצגת' שהם מקבלים אלא רק מצגות מיוחדות במינן!!! ואכן כולם שולחים כעת רק דברים שמעניינים אותי או עשויים לעניין אותי. אגב, אני סבורה שעדיף לשלוח לאדם את כתובת האתר/בלוג/יו-טיוב שאליו יוכל לגלוש בזמן שנוח לו.
אני מודה לכולן/ם שכעת מתאפקות/ים ושולחות/ים רק מבחר מצומצם ולרוב משובח של מצגות. כעת אני 'פותחת' את המצגות, ולצערי הרב נתקלת לעיתים בכמה תופעות מביכות. זה נפלא שאנשים נחמדים מרכיבים מצגת כי הם רוצים לחלוק עם כל העולם נושא שמענין, מסקרן ומלהיב אותם, ועל כן זה מביך כשבמצגת יש… שגיאות כתיב, שגיאות תרגום מלועזית לעברית או עברית ללועזית, תמונות שבלי כיתוב אי אפשר להבין או לזהות, כיתובים בלתי מדויקים, תמונות של פריטים שאינם שייכים לנושא המצגת, אי ציון מקורם של התמונות או ההסברים והכיתובים. יש ודאי עוד בעיות חשובות לא פחות, אך לי די והותר בנ"ל. הענין מצער מאד כי רוב בוני- המצגות באמת התכוונו לטוב, ברצונם לחלוק עמנו מידע שאולי איננו יודעים, אם מפאת חוסר זמן או יכולת להתענין בהם, אם מפאת חוסר נגישות לנושא. קבלתי מצגות שהראו לי תמונות נוף מפעימות שלא ראיתי קודם, תמונות של חפצי אמנות שלא ידעתי על קיומם ועוד כהנה וכהנה.
דווקא המצגות הטובות, שמהן למדתי והעשרתי את עולמי מבליטות ביתר חריפות את הבעיות שציינתי לעיל. המצגות הולכות וסובבות את העולם, אנשים שאינם בקיאים בנושא כלשהו מסתמכים על המצגות הללו, אם פעם הסתמכנו על 'קראנו בספר' 'קראנו בעיתון', כיום 'ראיתי באינטרנט' הוא האסמכתא הגדולה. בלי שאנו יודעים מי המקור, מה כוונת המפיץ, אם בקריאתנו ספר עדיין אנו יכולים להתבונן ברשימה הביבליוגרפית, בשמות האנשים שמודים להם או מסתמכים על דבריהם, מי המדפיס של הספר ומקורו הכללי, ב'אינטרנט' זה לא תמיד אפשרי. [הערתי זו מתיחסת גם למקורות מידע אינטרנטיים כגון ויקיפדיה, שכדאי מאד לבדוק אם יש רשימת מקורות בכלל ואם יש אלו הם שעליהם הסתמך כותב ההגדרה].
לפני זמן מה שלחו לי מצגת שהיו בה לטענת מי שארגן/ערך אותה, 'מונומנטים ואנדרטאות לשואה'. עיני מיד נפלה על תמונה של אנדרטא עם שם של עיר גרמנית ידועה וציון השנה 1933, אמנם ב1 לאפריל שנה זו הוכרז בגרמניה חרם על עסקים יהודיים, [שהיווה גם מעין ניסוי ליחס של אנשים וארגונים שונים למצב היהודים בשלטון החדש] וב10 במאי יזמו הנאצים שריפות של ספרי מחברים יהודיים ליברלים קומוניסטים ושאר לא רצויים להם. כיום יש בברלין אנדרטא של מיכה אולמן בככר בבל [Bebelplatz] המזכירה את שריפת הספרים. הסופר חיים באר מתיחס לאירוע זה ולאנדרטא בספרו "לפני המקום", [הוצאת עם עובד 2007] אך כיוון שהתמונה הנ"ל חסרה כל כיתוב, לא יכלתי לדעת אם היא אכן קשורה לשריפת הספרים הנוראה או שהיא שיכת למשהו אחר.
במצגת אחרת שהיתה עשירה בתמונות של רמברנדט , כתב/ה יוצר/ת המצגת פרטים 'ביוגרפיים' דמיוניים, וכן הופיעו 'תירגומים חופשיים' לגמרי לשמות העבודות מפורסמות. 'שעון היד הלילי' ???? The Night Watch באנגלית, De Nacht Wacht במקור ההולנדי בעברית… אמנם Watch הוא גם שעון יד באנגלית, אבל בתמונה זו ספק אם יש אחד כזה.
אז מה לעשות? לבדוק כל דבר שרואים וקוראים? לבקש מבוני המצגות לבדוק בשבע עיניים בטרם מפרסמים משהו? -או אולי לקבל כל מצגת ב'כבדהו וחשדהו' ? אין לי מושג איך פותרים בעיות אלו, מלבד לחלק את מחשבותיי עם אחרים.
לנו כישראלים ויהודים חשוב מאד להקפיד ולהבין וללמוד ענינים ונושאים אלה, כיון שחלק עצום של האנטי-שמיות והאנטי-ישראליות נשען על הפצת 'מידע כביכול'. במשך דורות האנטי-שמיות מצד אחד נתנה השראה לאמנות רוויה בתמונות שנאה ליהודים תחת מסווה 'סיפורי קודש כביכול' ומאידך תמונות אלו ואחרות יצקו שמן על מדורות האנטישמיות. כיום משמשים כל מיני תמונות וצילומים את מנגנוני שנאה וההסתה המפוזרים בעולם. לכן אני מוטרדת אפילו כאשר סירוסי עובדות הן טעויות לא מכוונות, אך ממש מודאגת מהשקרים האמיתיים והמכוונים שמופיעים במקומות רבים. "שווא ודבר- כזב הרחק ממני" כתוב במשלי ל' ח'.
אכן נגעת בנושא המשותף לכולנו: שלל המצגות וחירטוטי הטקסטים המלווים אותן. מצד אחד זה נפלא שהאינטרנט מאפשר לכל אחד להתבטא בחופשיות ברשת, או לשלוח תמונות, מצגות ואמרות שפר לכל . מצד שני, זה מכביד וגוזל זמן מיותר. אני מסכימה אתך שכוונת השולחים לטובה- אבל המשלוח ה"כבד" לא פעם מעצבן ולכן אנו מוחקים אותו , לרוב מבלי לקרוא! היום, כשכל אחד יכול לשלוף במחי לחיצת עכבר כל מידע ויזואלי שמעניין אותו מהיוטיוב- אין שום סיבה למשלוח מצגת כלשהי , אלא אם כן, היא נוגעת לתחום מאוד ספציפי שבו את עוסקת והשולח מביע בכך התעניינות אישית בך ובעיסוקייך. הכי מעצבנות הן המצגות שמבטיחות שאם תשלחי אותן לכך וכך אנשים יאיר לך המזל פנים ואם לא…או אזהרות שונות ומשונות על אסונות הצפויים לך אם לא תעשי, או אם כן תעשי ….. אז כנראה זהו המחיר שאנחנו חייבים לשלם בעבור הדמוקרטיזציה של חיינו ובעבור הקלות הבלתי נסבלת של השגת מידע. אבל אם תשאלי אותי- אני בכל זאת בעד המצב הקיים!!!
שבת שלום אילה.
משיחות מסביב אני שומעת שהרבה אנשים מהרהרים בענין זה. בני אורי כותב את העצה הבאה לרוצים לפרסם.
* * *
http://www.slideshare.com
אפשר להעלות מצגות ולשלוח את הקישור.
הרבה יותר פשוט ויעיל מלשלוח את המצגת.
וכל זמן שלא מוחקים, זה גם נשאר שם.
— Thanks, Uri http://bruck.co.il twitter http://twitter.com/ubruck Si fractum non sit, noli id reficere.
* * *
כמוך גם אני שמחה על חופש המידע והכתיבה , אך אני מוטרדת מאד מהצורה הבלתי אחראית של פרסום דבר מה שלא נבדק, ושאחר כך יכול לגרום לצרות צרורות.
לגבי מכתבים ומצגות השרשרת, הם סתם איומי סחיטה רגשיים. בילדותנו קבלנו גלויות שרשרת, שלפיהן שלחנו גלויה לראשון/ה ברשימה ושלחנו לעוד ארבעה מכותבים. משרשרות אלו לפחות נותרו לי כמה גלויות נוף יפות. אחר כך השכלתי והפסקתי להשתתף בהם. מכתבי/מצגות השרשרת מאיימים שאם לא תשלחי אותם הלאה אז תצטערי/או שאם תשלחי מובטחים לך כל מיני דברים החל מהוכחת חברותך לשולח/ת, על ידי השבת הדואל, וכלה במזל פתאומי. אני רואה בזה איום וסחטנות
מרים
מסכימה לחלוטין אתך מרים. כבר נתקלתי בהרבה מצגות שגויות. "המילה הכתובה" אינה מקודשת ואנו "נאלצים" להשתמש ביכולות שלנו להבדיל בין אמת/נכון לבין פיברוק ואינטרפטציה אישית של "יוצרי" המצגת…
תודה על תגובתך, רבקה. לצערי מאז שכתבתי את הרשומה, זה לא השתפר ואני עדיין מוצפת ב'מצגות' מיותרות, שאינן מענינות ואינן מוסיפות לי כהוא זה. מרים