השבוע זה שוב קרה, נכנסתי לחנות להתבונן בפיסת בד, הצבעתי עליה ושאלתי את המוכרת, האם זו כותנה? "כמובן" היא ענתה לי, "כמה לחתוך לך?" . אני כבר בעלת נסיון, אני שולחת אצבעות נוגעת בבד וחשה שהוא מפוליאסטר, אני מתבוננת לקצה הקרטון, אין פירוט [וזה לא חוקי] אמרתי לה שלתחושתי זו לא כותנה אלא "פוליאסטר" ,היא מתריסה לעברי "זה בדיוק כמו כותנה" לא תודה אני יוצאת מהחנות. בחנויות אחרות מוכנים לערוך בדיקת גפרור, [בזהירות!! שורפים חוט ולפי התוצאה אפשר לדעת אם הוא טבעי או מעשה ידי אדם] אבל ה'ידענית' הזו, כבר המאיסה עלי את השיחה. היא לא שונה מהמוכרות שמנסות למכור לי 'טריקו' [Tricot ] השם הצרפתי לסריג שמגדיר את טכניקת העשיה של הבד ולא את החומר ממנו הוא עשוי, כאילו זו כותנה. נמאסו עלי ההתחכמויות הללו, כשאני מבקשת משהו בשמו, אז אני לא רוצה משהו אחר.
קדמונינו, שגידלו כבשים ועיזים ונהנו מצמרן, לא ידעו כיצד לקרוא לפקעות הקטנות שצמחו על הכותנה ולכן קראוה צמר -גפן. בשפות אחרות זה נקרא צמר-העץ, בכמה ספרים היסטוריים מצוטט שכאשר מלחים אנגליים ראו לראשונה את שיחי הכותנה במצרים הם סברו שהשיחים מגדלים כבשים זעירות, מענין לראות את גלגולי השמות משפה לשפה.
חוטים טבעיים, מופקים ישירות [בלי התערבות כימית , מעבדתית] ממקור טבעי. חוטים 'סינטטיים' מלאכותיים מעשה-ידי אדם, מופקים באמצעים כימיים במעבדה, גם אם מכניסים לתהליך יסוד טבעי כגון תאית מצמח או מינרל כלשהו, עצם ההליך הכימי הופך אותם לחוט לא טבעי. יש אנשים שיכולים לללבוש את כל סוגי החוטים ויש כאלו שאלרגיים לחלק או כל החוטים טבעיים או לחלק או כל החוטים המלאכותיים.
כותנה, פשתן, יוטה, קנבס, רפיה [לכש], אגבה, ועוד הם חוטים ממקור צמחי. צמר גוזזים או סורקים מכבשים, עיזים, גמלים, למות, ארנבות, ואפילו כלבים שעירים וחתולים ארוכי שיער. משי מקורו מגלמים של תולעי המשי. כל החוטים הללו מקורם טבעי, אך יוקר הייצור והיצירתיות האנושית, הביאו לפיתוח חוטים מעשה ידי אדם, שבתכונותיהם דומים לחוטים הטבעיים. לכל חוט יש את תכונותיו שלו.
האצולה האירופית אהבה ללבוש משי שהיה יקר מאד ולכן חיפשו דרך לייצר משי מלאכותי. את החוט המלאכותי הראשון ייצר הדוכס הצרפתי Hilaire de Chardonnet ב – 1884 מתאית. שיטת הייצור לא היתה כל כך בטוחה ומדי פעם התפוצצו המפעלים שייצרו את המשי המלאכותי. רק ב-1892הצליחו לייעל את התהליך ונרשם פטנט באנגליה לייצור ויסקוזה. מאז נוצרו הרבה חוטים מעשה ידי אדם בשמות שונים ולמרות שחלקם מכילים תרכובות אורגניות או מינרליות הם אינם חוטים טבעיים.
כאשר שיבטו את הכבשה דולי, התלוצצו אנשי סיבים רבים בשאלה האם חוטי הצמר של דולי הם חוטים טבעיים או לא, שהרי דולי לא נוצרה ב'דרך הטבעית'.
כיום נפוצים מאד חוטים ובדים מעורבים, חלקם טבעי וחלקם מלאכותיים. החוק מחייב רישום מדויק של תכולת החוט או הבד [כלומר גם כמה אחוזים טבעיים וכמה אחוזים מלאכותיים], על התוית, מותר לבדוק. התוית גם צריכה לציין האם הצבעים הם עמידים אם לאו.
מרתק מאוד. תודה
אין ספק שנגעת בנקודה רגישה וחשובה: הבורות של מוכרי הבדים (ולא רק הם). גם אני זוכרת סצנות דומות שבהן אני שואלת על הרכב הבד ומקבלת תשובה מוטעית ומטעה. פעם, הייתי מתקנת ומסבירה, עכשיו כבר למדתי לחיות עם זה, אני בודקת את הבד בשיטות שלי (בעיקר מישוש אינטנסיבי) ומחליטה לבד ממה הוא עשוי. אל תשכחי שבהולנד בשביל לקבל את הדיפלומה בעיצוב אופנה הייתי צריכה לעמוד במבחן מתיש של זיהוי בדים מדוקדק. ושם, דרך אגב, בשביל להיות מוכר בדים צריך השכלה בתחום. בעצם, זה היה לפני הרבה שנים כשאני למדתי, אני לא יודעת אם זה עדיין קיים.
שמעתי אילה שחוקי הקבלה של רשיון זבן בהולנד הם עדיין נוקשים, למרות שה'עליה' החדשה שלהם מנסה לשנות זאת. לי הענין נמאס לחלוטין, אך כמוך חדלתי לתקן, זה במילא לא מועיל.
מרים