מאז שנפלתי/נכשלתי כמה פעמים תוך כדי הליכה ברחוב, אני מסתכלת היטב על המדרכה לפני שאדרוך ואמעד חלילה באיזו מהמורה או אכשל על שולי מכסה רחוב כלשהו. אך משכבר התחלתי להיזהר ולהתבונן, גיליתי שיש מיגוון מכסי- רחוב, שגם מספרים לנו את תולדות העיר ו/או התעשיה המקומית.
מפעלי וולקן שייצרו חלק מהמכסים , הוקמו ב1934 במפרץ חיפה, הצומת שלידו נקרא על שמו ומכסי הרחוב היו אחד ממוצריה הראשונים. חלק ממכסאות בורות המים והביוב עדיין נושאים את שם עירית חיפה וחלק כבר נושאים את שם החברה הפרטית שלה אנו משלמים כעת. מכסאות של קווי תקשורת חלקם עם השם של בזק וחלקם [לעיתים בלי שם]שייכים לחברות תקשורת שונות.
מיקום המכסה והקורה סביבו משפיע גם על צורתו, לפעמים טורחים להסוותו יפה במדרכה ולעיתים נראה שלאיש לא אכפת שיהיה נקי ונעים לעין.
לפעמים אנשים משתמשים במכסאות כדרך 'לקשט' את הרחוב , מעין תמונה ממוסגרת
ככה אני נזהרת בהליכה ומוצאת שגם מענין להסתכל על מה אנו דורכים.
נהדר ואפילו מדליק בלשון הילדים… תודה על השעורון בהסטוריה החיפאית
אכן שעור הסטורי-אורבני על קצה המכסה. לדעתי, יש מקום לספר על מכסים עירוניים, בעקבות הספר שנכתב ע"י צביקה זליקוביץ על "המנשאלאך" שהחזיקו את תריסי העץ הישנים של פעם. אגב, את כותבת 'מכסאות' ואני גורסת מכסים. בכל אופן מרתק להתבונן בפיסות מידע ויזואליות המפוזרות מסביבנו מבלי שאף אחד שם אליהם לב.
שבוע טוב אילה, אינני מכירה ספר זה אך אחפש אותו. לצערי אפילו לא שמתי את תמונות כל המכסאות/ים השונים שיש לי [ושאני רואה בעוד מדרכות], אך כמו שציינת נראה לי שמענין [ואולי גם חשוב] להתבונן ממש מסביבנו. מרים
מי כרמל היא לא חברה מופרטת. אף תאגיד מים לא הופרט. עדיין. כולם בבעלות של הרשויות המקומיות. ובכלל מי אמר שהפרטה זה רע?
יניר, איני יודעת על מה יצא קצפך?,
אני התבוננתי במכסאות הרחוב, לא הבעתי דעות על ההפרטה. אבל מי כרמל היא חברה עם הנהלה, דירקטוריון, מנכ"ל, והיא אינה חלק מן העיריה, אשר טיפלה לפניה בכל עניני המים והביוב.
מן הכתוב על אתר החברה מי כרמל http://www.mei-carmel.co.il/index.php?page_id=23
אודות מי כרמל
תאגיד מי כרמל, הוקם ב-1.1.2010 ואחראי על משק המים והביוב בעיר חיפה. התאגיד הוקם מתוקף חוק תאגידי מים וביוב (תשס"א 2001) המחייב את כלל הרשויות המקומיות בישראל להפקיד את ניהול משק המים העירוני בידי גוף עצמאי ומקצועי.