תוך כדי עיסוקי , אני מציצה מדי פעם מחלונות הבית ורואה את היופי שסביבנו. סוף סוף הצלחתי לצלם
שחרור זולל את פירות הער האציל -Laurus nobilis . אגב שמתי לב ב'מילון אנציקלופדי לטבע וחקלאות' מאת דוד גלבוע, ספריית מעריב, 1974 שיש לאמר ער בעין קמוצה. בחודש האחרון היונים יושבות זמן רב, כמעט ללא תנועה במפגש ענפי הרימון – Punica בענפי הער האציל. אגב במילון הנ"ל הרימון עדיין נכתב בלי יוד. אני שמחה מאד בתמונה כי הזללנים הללו הצליחו להסתתר ממני , כל פעם שתפסתי מצלמה, כשבמקרה ראיתי שהם על העץ.
הזריחות בעונה זו מרהיבות, השמש העולה 'משחקת' עם העננים, מערבלת צבעים על 'לוח השמיים', אפשר לבלות שעות בהתבוננות, בשינויים הקטנים שקורים בזמן שמסתכלים. הרוח או האוויר החם משיטים את העננים לכל מיני כיוונים, זוויות האור משתנות ואני נהנית מאד.
צמחי ארצנו שבקיץ הירוק שלהם נוטה להיות צהוב יותר מחוסר מים ואפרפר יותר מהצטברות אבק , נראים עכשו ירוקים 'כחולים ' וכהים יותר. עץ השסק שלנו פורח עתה במקבצים של פרחים קטני לבנים שמדיפים ריח דבש סמיך, קבוצות של דבורים מתעופפות בין הפרחים לצד שני יונקי דבש המרחפים וגומעים את הצוף. גם הבוגנוויליה מוסיפה צבע ושמחה לסביבה.
אמש בקרנו בגן הספארי ברמת גן, שהיה מלא מפה לפה, סעדנו שם ולשמחתי הבחנתי בכמה דרורים שהתעופפו ללא פחד בין האנשים. משום מה נראה לי שנחילי הדרורים אשר מילאו את רחובותינו וחצרותינו כאשר גדלנו, כמעט ונעלמו מהעין. שאלתי אנשים אחרים וכולם אשרו לי שהם רואים פחות ופחות דרורים.
אכן יש פחות דרורים, בולבולים וציפורים אחרים שגדלנו עליהן. הסיבה היא פלישה של ציפורים זרות שהובאו לארץ כחיות מחמד, שוחררו לטבע ופגוע במאזן הטבעי. הבולטת שבהן היא המיינה, שהוכחותה בולטת במיוחד בתל אביב. http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/866/877.html
צ"ל ציפורים אחרות כמובן
Unfortunately, introduced species of birds scare away our native birds, too. Beautiful sunrise photo
נהדר! תודה רבה! אוהבת במיוחד את השחר והבוקר…