לתפור 'בלי' גזרה ?

ברשומה "ושוב 'הופכים' עונות בארונות .." שפרסמתי ב24 באפריל, ציינתי שתפרתי משהו מספר שנקרא Sewing without a pattern והוספתי את ה'גזרה' של הבגד כפי שהיא מופיעה בספר. חשבתי שהענין הזה דורש הסבר. פעם אנשים התעטפו באריגים או עורות, ורק עם הדורות התפתחו 'גזרות' שהתאימו את הבגדים לגוף הלובש/ת ואפשרו גם נוחות תנועה. אמי עוד למדה מה שנקרא היום 'תדמנות', היא ידעה למדוד אותי ואחר בעזרת נוסחאות/ תרגילי חשבון ידעה להכין גזרה אותה ציירה על ניר.  בד"כ הכינה גזרה של חצי גב או חצי החלק הקדמי, את הבד קפלה לרוחבו. הניחה את הגזרה על הבד תוך הקפדה על הנחת 'אמצע' על הקפול ,את הגזרה חיברה בסיכות ואז תפרה סביב הגזרה בעזרת חוט מכלב.  תך מכלב נתפר כשתך אחד שלו הדוק ואחד רפוי במעין לולאה, זה אפשר אח"כ להפריד בין שני ה'חצאים' של הבד לגזור בנוחיות, ואז נשאר מסביב סימון הגזרה בחוט המכלב, להקלת חיבור חלקי הבגד. תפרנו ואז היה צריך למרוט את חוט המכלב.

תך מכלב וגזירת החוט שמותיר סימון על כל צידי הבגד

לוח המידות של גזרות בעתון תפירה

נוח מאד לקנות גזרה מוכנה ולעבוד אתה, מלבד בעיה אחת קטנה. למרות שאנו קונים גזרה 'על פי מידותינו' היא לא תמיד מתאימה לכולנו, אלא היא משהו ממוצע אך רוב הנשים אינן בעלות מידה אחת בכל גופ. אז למדו אותנו להעתיק מהעיתון גזרה על פי המידה הגדולה ביותרבגופנו ואת האחרות לצמצמם,  לפני הרבה שנים כל גזרה הותאמה למידה אחת, כיום כל גזרה מוכנה בעתון מיועדת לשלוש מידות והן בנויות כך שאפשר להשתמש בכל חלק של הבגד במידה אחרת מן השלוש. אך עדיין זה יוצר בעיות ומצריך מיומנות.העיתונים נותנים גזרות שמותאמות רק לשני גבהים של נשים 160 ו168 ס"מ. ומה אם את 170 ומעלה או נמוכה מ168. ואם חלק גופך העליון ארוך או קצר מהממוצע?  כל העיתונים מוסיפים אמנם הצעות למדידה עצמית ומיעצים לבחור את הגזרה שהכי קרובה למידותייך! אך זו עדיין טרחה עד שלומדים להסתדר עם זה.

כן יש להוסיף שכיום רוב העיתונים עובדים במידות אחידות לרב העולם, אך לפנים עיתונים אירופיים הוסיפו את תוספת המתפרים לגזרות בעוד עיתונים אמריקאיים [ועד היום חלק מהחברות שמוכרות גזרות מוכנות] לא נתנו את תוספת המתפרים על הגזרות. מה שגרם לקצת בלבול.  מידע חשוב נוסף למי שיש לה גזרות ישנות, באמצע שנות ה1980 חברות שמכרו גזרות, שינו את המידות שבהן השתמשו, וגם אנחנו משתנות עם הזמן כך שמי שתופר/ת מאיזשהי גזרה שטרם השתמש/ה בה, מדד/י את הלובש/ת העתידי/ת בטרם תגזר/י את הבד!!!

המונח 'תפירה ללא גזרה' בעצם אומר תפירה ללא 'גזרה מוכנה', אלא תפירה על ידי מדידת גוף הלובש/ת המיועד/ת, והוספת ס"מ [או אינצים], לצורך תנועה נוחה ועבור התפרים. כמו כן מציעים שאפשר לסמן בגיר חייטים ישר על הבד בלי להזדקק לגזרה.

את הספר הראשון, המוזכר לעיל, של שיטה זו קניתי לפני המון שנים במשך כנס ספרנים שהיה בירושליים במסגרת תערוכת הספרים הבינ"ל. הוא עלה אז 16 לירות מה שהיה די יקר באותם הזמנים, חברות אפילו העירו לי על ה'בזבוז'. עוד לפני שרכשתי אותו לא הרגשתי נינוחה עם צורת התפירה והדיגום הנוקשים על פיהם למדתי לתפור. גם בסריגה התחלתי לסרוג שונה ממה שלימדוני ולאט לאט עברתי לסריגה ללא תפרים. זמן מה לפני זה התערבתי עם מישהי ששמלה היא בסך הכל: שני טרפזים לחצאית, שני ריבועים לחלק הגוף העליון ושתי רצועות לכתפיים. ואכן תפרתי לי שמלה קיצית כזאת מבד משובץ בורוד עדין ולבן.  הספר הזה הגיע ממש בזמן ופתח בפני חשיבה חדשה ושונה על התפירה, במבוא שלו המחברת מסבירה את התיאוריה שלה.

את הספר השני מצאתי בערימת מציאות, ספרון קטן בשם

Find it, Sew it, Wear it! ' Vicki Gerber, Pocket books, 1974. בפרק המבוא המחברת איירה

כך מחשבים איך לתפור בגד 'ללא גזרה'

וכתבה כיצד לחשב מידות. כיון שהספר ממש מתפרק מרוב שימוש [הוא כבר נכרך פעמיים!] יכלתי לסרוק את שני הדפים יחד. גם מספר זה תפרתי ועודני תופרת בגדים שונים.

אחרי שתפרתי על פי כמה רעיונות מהספרים הללו, השתחרר הדמיון שלי לגמרי והתחלתי לתפור כמו שנראה לי מענין, נוח ונחמד.

תפרי לך חולצה בקלות רבה

חסרה לך חולצה לקיץ? ויש לך פיסת בד כלשהי, וילון ישן או מפת שולחן שאינה בשימוש ?הנה רעיון נחמד וקל לביצוע מהספר הזה.  כמובן שאפש לוותר על השרולון המכווץ, פשוט להאריך את אזור הכתפים בסהרון שיהפוך לדמוי שרוולון ועוד…. נסי עד שתהיי מרוצה.

מה שנחמד בספרים מסוג זה, שלצערי אינם רבים, זהו העידוד שכל אחת ואחד יכול/ה לתפור מה שמתאים להם לכיס או לנשמה. בימים אלה של מיחזור ושימוש באמצעינו עד כמה שאפשר ספרים כאלה מעודדים אותנו להתבוננן מחדש במה שיש לנו, לשוב ולהשתמש בו ולנצלו כמה שאפשר.