ושוב 'הופכים' עונות בארונות…

מזג האויר אביבי, יום קריר מתחלף ביום חמסין ולעיתים חצי יום לח וקר והחצי השני חמים ויבש ולהיפך. זה הזמן להתחיל ב'היפוך העונות' בארונותינו, דברי החורף יעלו ויהיו רחוקים ודברי הקיץ ירדו ויהיו בהישג יד. אני מורידה קודם את כל מה שהעליתי בסתיו כשהוא נקי ומתוקן, אחר אני מורידה את קבוצת ה'אולי', בגדים שכבר בסתיו תהיתי, אם אני רוצה או יכולה להמשיך וללבשם כמות שהם. כעת אני מודדת אותם לפני המראה וצריכה להחליט, האם אלבש אותם כמות שהם? למרות שבקיץ שעבר הם לא זזו מהארון? ואם לא מה דינם, מסירה או תיקון?.   לעומתם בגדי החורף, מנוקים ומתוקנים עולים לשנת קיץ וגם מהם יש כמה שאולי ישונו או שניפרד מהם?

בזמן האחרון, תהיתי על שלל המילים המשמשות אותנו ואו בשפות הלע"ז, כדי להגיד 'תיקון ושינוי בגדים', היום  בעברית אנו 'ממחזרים'.  בלועזית יש מגוון מילים, גלגלתי לי בגוגל בחיפוש אחר המילים והגעתי לבלוג נפלא שהכותבת אותו עוסקת בכל מיני צדדים של תפירה ושימוש מחודש בבגדים וגם אוספת כתובות של בלוגים אחרים העוסקים בנושאים כאלה. בדף הרשומה שהגעתי אליו  כתבה על מבחר המילים המשמשות אנשים העוסקים בתיקונים ושינויי בגדים.

http://threadingmyway.blogspot.com/p/upcyle.html

בגילוי נאות, עלי לאמר שבעקבות התכתבות עמה פם [Pam] שמה כמה מהעבודות שלי על הבלוג שלה, למרות שרוב קוראותיה אינן קוראות עברית.

אז מה קורה, בין בגדי החורף ? מצאתי חולצת טריקו אהובה ותיקה מאד [בערך בת 20] שבשרוולה [הארוך] יש חור, במקום שאפשר להסתירו ברקמה או אפליקציה, כך שהיא תעבור זמנית לסל התיקונים. תיקון קטן כזה קל ונעים לעשות תוך כדי צפייה בטלויזיה.  חצאית צמר משובצת אחת, נראית כבר דהויה וממורטת גם היא כבר עברה עמי הרבה שנים, צריך להרהר מה אפשר לעשות עמה?. חצאית אחרת שפשוט נגמרה הפכתי לכיסוי לכרית רגליים שלי. אפודה מבד משובץ שכבר מזמן נפרדה מאחותה החצאית, גם היא כבר צריכה לעבור למקום אחר.

בחורף אני קמה ולובשת חלוק חם, בעונת המעבר עדיין צריך חלוק אך הוא דק יותר. לפני הרבה שנים [לפי ספרי העבודה שלי זה היה ב1977] תפרתי לי חלוק בית קל מפלנל אדום. את הגזרה לקחתי מהספר Sewing without a pattern ,by Phyllis Ficarotta, little craft book series, Sterling, 1972

סיימתי את עיבוד פתח הצואר בשארית פלנל משובץ חום, צהוב ואדום שנשארה לי מחולצה שתפרתי, קישטתי את הגב במלבן אנכי מאותו פלנל ולבשתי את החלוק די הרבה שנים. פלנל רך ונעים ומתאים לעונת המעבר, אך שנות לבוש וכביסה עשו את שלהן, פה ושם הפלנל התבלה, פעם נתפס במסמר ונוצר חור, אימרת החלוק איבדה צורה. וכך התחלתי להטליא מקומות בלויים עם טלאים מסל שאריות התפירה. ה'חוק' העיצובי  היחיד שקבעתי לעצמי הוא שכל בכל תוספת בד, צריך להיות משהו אדום. כבר הזכרתי ברשומה אחרת שחברה נתנה לי פיסת בד מרהיבה לצורך הרחבת בתי השחי. אינני רוקמת על החלוק, אני מוסיפה טלאים לפי הצורך ותופרת אותם במכונה.  בשנים הראשונות עוד הקפדתי על סימטריה, אפילו כאשר רק צד אחד של החלוק היה בלוי, הטלאתי גם את הצד המקביל. כעת בשלב הכל כך צבעוני והמגוון מותר לי לעשות כמו הנוודים ולתקן גם בצורה לא סימטרית. כי החלוק כבר נראה 'מאורגן'.

לעיתים אני תופרת ומעבדת צד אחד של טלאי בצורה דקדנית ומוקפדת אבל על צידו השוני עוברת רק עם תפר אחד 'פשוט' כי אני יודעת שבקרוב אוסיף מעל השול הזה קטע בד נוסף.  החלוק הזה נמצא בשימוש תמידי ובתחזוקה תמידית. הוא צומח וגדל עמי, נוח מתכבס נפלא ואהוב.

חלק קדמי של החלוק - שימשיך להשתנות

גב החלוק

סוודרים, אפודות ושאר סריגי חורף, מכובסים בשמפו שיער, שהרי אני סורגת  רק בצמר טבעי ולא בחוטים סינטטיים. אחרי כביסתם מקופלים יפה [לא לתלות סריגים !!!] ועוברים לשנת הקיץ שלהם. אני מניחה לידם סבון רחצה ריחני ואומרת: "להתראות בסתיו" ! .

תוך כדי ריקון וניקוי המדפים העליונים בארון, מצאתי שבין הבגדים 'נתפסה' מפה קטנה, 50 על 40 סמ', אותה רקמתי לאמי בערך בגיל 11 .  וכן עוד הדפס לינוליאום של סבתי מצד אבי סופיה כהן-קליירמאקר. טוב לסדר ולנקות ארונות !

מפה שרקמתי לאמי

הדפס לינוליאום של סבתי Sophie Cohen-Kleermaker