ההקדשה שכתב רפול לאמי אידה
כאשר פרקנו את ביתם של אמי ואבי החורג, ניקינו וסדרנו את הספרים ולא התפלאנו למצוא שם את "סיפור של חייל" , רפאל איתן [רפול] עם דב גולדשטיין, ספרית מעריב,התשמ"ה, עם הקדשה אישית חמה, כי אמי היתה זמן מה במפלגתו, עד הפיצול שאז הלכה עם הפלג של גאולה כהן, תיבדל לחיים ארוכים.
ההקדשה ל Prime Minister David Ben-Gurion
כשפרקנו את בית חמי וחמתי התפלאנו למצוא ספר שירים אנגליים Poems on Pertinent Topics by Walter Erwin, Pagent press 1959 שהקדיש המחבר ל Prime Minister בן גוריון, אחר כך הספר היה שיך ל'אשר' מיסתורי שלא היסס לחתום את שמו בפינה מעל להקדשה לבן גוריון. כמו כן יש שם G, ??? אין לי מושג איך הגיע ספר זה למדפיה של חמתי שחתמה את שמה אילנה, בדף הכותרת בשונה מ'אשר' הלא מוכר. חפשתי בגוגל ומצאתי שזהו ספרו היחיד של וולטר אירוין,יהודי שלמד רפואה אך לא פעל כרופא. על פי דבריו במבוא הוא הצליח יותר ככותב מאמרים מדעיים בעניני רפואה .
הקדשה מענינת נוספת, מצאתי בספר שאותו הצלתי/ מצאתי בבית אבי באחד מביקורי. הוא ביקש שאשליך
ספר ארכיון התמונות של תומאס מאן והקדשה משוויצי שממתרגם פרסית /גרמנית
את הניירות והעיתונים לפח הניירות ואני מהרגל לקחתי נייר אחר נייר, כשלפתע ראיתי ספר זה, כמובן שחזרתי עמו לאבי, אך הוא אמר לי שאין לו שום חפץ בספר, אותו קבל לדבריו כאות תודה ממתרגם אחד שהוא עזר לו מדי פעם. הספר Bild und text bei Thomas Mann, Eine Dokumentation, Herausgegeben von Hans Wysling Unter mitarbeit von Yvonne Schmidlin, Francke Verlag Bern 1975 ההקדשה בספר מודה לעוזר הנאמן, וחתומה בשם Johan Karl Teubner בדיקה קצרה הראתה לי שיוהן טויבנר הינו שוויצרי מתרגם ומומחה ל/מ פרסית [מ/ל גרמנית].
רנה דניאל מאיירת מופלאת, נפטרה לפני שנים, היתה חברה שלי. היא העניקה לי ספר ילדים שאיירה. שוקולד עם אגוזים, כתבה הדסה שפירא, ציירה רנה דניאל, הוצאת כתר, 1982.
לפעמים כותבים הקדשה לא רק בכמה מילים בעט על הספר
המבוא לספר שכתוב כמכתב ל'הרי היקר'
המודפס, אלא מפנים את כל המבוא כמכתב אל איש מסוים. כך עשה מילו אנשדט, שהיה איש תקשורת, מסאי יהודי שנולד בפולין, עבר עם הוריו ואחותו סרה [לימים שחקנית תיאטרון] להולנד, בתקווה ששם יהיה להם קל יותר כיהודים. בתחילת הכיבוש הגרמני, הוציא עם אבי ועוד חברים עתון מחתרתי, שהה במסתור, ניצל אך הוריו הושמדו והפך לאיש טלויזיה , הגדיר עצמו כהולנדי-פולני- יהודי. כתב כמה וכמה ספרים ביוגרפיים וביוגרפיים-פילוסופיים למחצה. היה מאד אנטי ישראלי, ולא הבין כיצד הולנד כבר אינה ארץ מפלט אמיתית לכל מיני פליטים. את ספר המסות שלו Is Nederland Verandered? , essays, Milo Ansdadt, Contact, 2003 תרגום שם הספר "האם הולנד השתנתה?"
לא מזמן הלכה מאתנו ירדנה כהן, אחת מאמהות הריקוד הישראלי, שזכתה לפרס ישראל בגיל 100. הילדה הראשונה שנולדה בבת גלים בחיפה, גידלה דורות של רקדנים ישראלים, וכתבה ספר על קןרותיה ' התוף והים' ירדנה כהן, ספריית פועלים 1976. היה לי הכבוד להכירה, ולשמוע ממנה סיפורים רבים. טיילנו בבת גלים ושם היא הילכה כנסיכה גולה ששבה לנחלתה.
ברכתה של ירדנה
ספרים מפעם, נוסף על המודפס בהם נושאים לפעמים ספורון זעיר בהקדשה… אל תשכחו להציץ ולחפש, מי יודע אולי תגעו שם בסימן שהותירה ההיסטוריה?
נושא נהדר וצירוף מקרים נחמד כי בפוסט הבא שלי (שכבר נמצא בהמתנה בבלוג) אני מתייחס לצילומים אבל גם להקדשה אחת.
תודה יוחאי, הקדשות על תמונות, זה נושא נפלא ואצלי {באוסף שירשתי} גם מיסתורי קצת, שכן חלק מהאנשים בתמונות אינם מוכרים לי, וחלק מהשמות מבלבל, כתבי היד לא ברורים או דהויים, ולעיתים שפות שאיני מזהה.אבל לאט לאט אני מוצאת ומחברת פרטים. מרים
מקסים, תודה
אני אוהבת לקרוא גם את הקדשות יום ההולדת שנכתבו על גבי ספר המתנה. דודו של דני, יעקב, אהב להעניק לאחיינו ספר בכל הזדמנות ובין ההקדשות הרבות מצאתי את זה " לדני החביב- מהדוד בתל-אביב" (האמת היא שהוא בעצם גר בחולון, אבל זה לא מתחרז טוב עם חביב…)
איזה כיף אילה, לקרא את תשובתך, באמת הדוד צדק,לא פשוט למצוא חרוז לחולון, כשהייתי קטנה לפעמים הפכנו שיר [ליום הולדת ] ו'מתחנו' את המילים לצורות משונות ביותר, רק כדי להמציא חרוז. האמת שתוך כדי תשובה חשבתי שחרוזון מתאים לחולון…. וכמו שאומרים העיקר הכוונה וההקדשה מראה כוונה יפה. מרים