בדי ריפוד = פאר, הדר, מותרות וגם… שימושי מאד

כאשר לומדים לארוג בדים, מדריכים לארוג אותם באופן שתכונותיהם יתאימו לייעודם. יש בדים חזקים ועמידים בפני בלאי מרובה יש אוורירים ורכים, לעיתים צריך לארוג כך שחוטי הערב לא 'יצופו' לאורך רב מדי  מעל לשתי, כדי שלא יתפסו ולא תיוצרנה לולאות ולעיתים דווקא אורגים לולאות חוטים למגבות או קישוטים מסוימים.

בגלל שארצנו נחשבת לארץ חמה, מקובלות אצלנו בדרך כלל רצפות מאריחי בטון, או חומרים יותר יקרים ואת הקירות מסיידים בדרך כלל. אין מרבים לראות אצלנו שטיחים דבוקים מקיר לקיר או קירות שלמים מוסתרים מאחורי וילאות רבי שכבות.

כאשר למדתי בPIA באוניברסיטת בוסטון, היתה שם סטודנטית שעבודת הגמר שלה היתה עיצוב חדש של כל הטקסטיל בחדר אירוח במלון, ברשת המלונות של הוארד ג'ונסון [Howard Johnson]. היא ארגה כיסוי מיטה, די כבד וכביס מחוטים סינטטים ובמרכזו סמל הרשת. את הוילונות ארגה מחוטים דקים יותר בתערובת כותנה וסינטטי, ועליהם היא הדפיסה צורות אבסטרקטיות בצבעים מתאימים לכיסוי המיטה. היא ארגה שטיח מקיר לקיר, תפרה כריות וציפיות עם הדפסי סמל הרשת. עיצבה מגבות בגדלים שונים כולם עם סמל הרשת,  תפרה כריות וציפיות עם הדפסי הסמל, שטיחון אמבטיה ושטיחון מיוחד ליד האסלה. ואחרון אחרון חביב לצהלת הסטודנטים בחוג, היא גם עיצבה ותפרה כיסוי בד למושבי- האסלה כמובן עם סמל הרשת במרכזו.  כיון שהנול שלי היה קרוב לגומחת העבודה שלה, שמעתי את הדיונים הארוכים על כל בד ועל תכונותיו, שהיא ניהלה עם מרצים מומחים ועם חבריה לכיתת הגומרים.

אני תופרת לעצמי את רוב בגדי ולכן מבקרת לעיתים בחנויות הבדים בעירי,לא תמיד כדי לקנות אלא כדי לראות מה התחדש.  כאשר אני עוברת בעיר אחרת ליד חנות בדים אני 'מוכרחה' להציץ בחלון הראווה. במשך השנים מצאתי כל מיני בדים נחמדים או מענינים גם בחנויות של בדי ריפוד. לרב אני קונה בד חדש רק כשאני זקוקה לו, אבל לפעמים קורה שבד מסוים ממש קופץ לעיניים וצועק:" קני אותי! קני אותי! אני אהיה חצאית נהדרת !". לעיתים אני סתם מאותגרת מבד כלשהו וסבורה שאוכל להשתמש בו בעתיד ואז קונה אותו, כי "עד שאדע מה לעשות איתו, הוא עשוי כבר להימכר למישהו אחר!". אני מודה שיש לי חיבה לשאריות מוזלות, סופי גלילי בד וכדומה. היתרון הגדול  ביותר של בדי ריפוד הוא היותם יותר רחבים מבדים שנועדו לתפירת ביגוד.

כיסויי מיטה, או מפות שולחן  רחבים דיים לחתוך ולתפור מהם חצאית שלמה [ורחבה] בלי שום תפר צד.

חצאית גזורה מכיסוי מיטה הודי

אפשר לחתוך במרכזם את פתח המותניים לתפור מנהרת בד לגומי ו/או שרוך קשירה. לתפור את האימרה התחתונה והרי חצאית.

חצאית תחרה עשויה ממפת שלחן

בשנים האחרונות ייבאו מהודו כיסויי מיטה מכותנה קלה ואורירית, ולמרבה שמחתי יש אפילו כאלו שעליהם יש הדפס עיגול באמצע והדפס עיגול קרוב לשוליים. אפשר לתפור חצאית בפחות משעה! את העיגול אפשר כמובן לנצל במקום וצורה אחרים.

בד וילונות, לא רק רחב אלא לעיתים הגימור שלו גם עוזר בדחיית לכלוך, רוחבו מאפשר לתפור חצאית ישרה או אפילו מכווצת עם תפר אחורי אחד.  מי שקרא את 'חלף עם הרוח' או ראה את הסרט המרשים, זוכר בודאי שהגיבורה תופרת לעצמה שמלת נשף מבד של וילונות קטיפה, גם בספרות הישראלית, יש סיפור על שרה גיבורת נילי שתופרת לעצמה בגדי נשף מוילונות. לכן אני גאה לספר שפעם אמי ז"ל נתנה לי  וילונות כותנה של משכית, שכיסו את חלונותיה כמה וכמה שנים, אני תפרתי לי חצאית נהדרת שלבשתי עוד כ10 שנים אחרי שירדו מהחלונות.

מעיל המדבר, וצלללית גזרתו

שמיכות חמות מצמר, מתאימות מאד לתפירת גלימות, מעילים או פונצו. באמצע שנות ה-1950 התפרסם בארץ 'מעיל -המדבר'  בעיצוב של  פיני לייטסדורף, שנמכר ב'משכית'. מעיל כזה אפשר בקלות לחתוך משמיכה יפה וחמה, כי הוא עשוי מפיסת בד אחת שלמה.

גם מכיסויי מיטה אחרים לא כל כך חמים, אפשר לתפור מעילים שימושיים ויפים. צריך רק קצת דמיון ורצון להשקיע קצת זמן. להתבונן על הבד, למוש אותו להרים פינה ולראות כיצד הבד 'נופל' כלפי מטה כשהוא תלוי. להתעטף בו להניחו על הכתפיים או המותניים לעמוד לפני מראה ולשאול את עצמך:"האם אני אוהבת זאת כך? האם אני צריכה את זה? האם באמת אלבש בגד כזה?" אם התשובות הן כן! אז למה את מחכה? מדדי, חתכי ותפרי את מה שלבך חפץ בו.

רעיונות לא חסרים,  ואפשר גם להיעזר בספרים שונים כמו : Find it, sew it, wear it!,Vicky Gerber, pocket books,1974 //Oldies but Goodies, Donn Lawson, Butterick Publishing, 1977 // Cuts of cloth, Ann Sayre Wiseman, Little Brown and Company , 1978

שמלת תחרה שנתפרה ממפת שלחן המידות באינצים

מעיל קל מכיסוי מיטה