אמנים חזותיים מראים בעבודותיהם את כוונותיהם בצורות או בצבעים, לעיתים הם משתמשים בצורות משלהם ולעיתים בסמלים 'מקובלים' כגון לב, פרח בעל שם מסוים, צורה של חיה, סמל דתי מסוים וכו'. קיימות שפות שלמות של סמלים 'מקובלים' וכן של פרשנות סמלים, שהיא שונה מארץ לארץ או מתרבות לתרבות. כמובן שנדידות העמים, נסיעות תיירים וכיום התקשורת המהירה, עשויים לחשוף כל אדם למגוון סמלים, שיכולים לעניין אותו ולמשוך אותו להשתמש בהם אפילו כשאינו מודע למשמעותם המקורית בתרבות שממנה הובאו אלינו.
יש כמובן סמלים שלמדנו עליהם מילדות, אנו מכירים את מגן הדוד, הסהר והצלב ויודעים את הקשרם הדתי, אפילו אם איננו בקיאים תמיד ברקע ההיסטורי שהפך דווקא אותם למה שהם. ולהבדיל רובנו למדנו לסלוד מהסמלים ששימשו את הנאצים ואת רוצחי היהודים במשך הדורות.
תמיד אהבתי לקרא מילונים, לחפש פירושי מילים ולהבין מה מקורם ההיסטורי. באופן טבעי עם התפתחותי כאמנית עם רצון וצורך להביע כל מיני מילים ומחשבות באופן חזותי, התחלתי לקרא ספרי ומילוני סמלים. לשמחתי מצאתי מגוון מעניין של מילונים כאלה, ושמתי לב שיש לעיתים 'שוני בפרשנויות' ולכן כל פעם שחיפשתי פרשנות לסמל כלשהו קראתי עליו בכמה ספרים, וכן התחלתי לקרא גם על כל מחבר או עורך של מילון כזה, כדי להבין את השונות בפרשנות. נראה לי שחשוב לבדוק את הרקע של המחבר/ת כדי להתיחס לפרשנות שלו/ה בהקשר נכון.
אינני יחודית בגישה זו רבים ממכרי האמנים מחזיקים ספריות גדושות בספרי הסברים ושמחים לקבל/לרכוש עוד.
אחד הספרים החביבים עלי בנושא סמלים, הוא 'שורו הביטו וראו', איקונות וסמלים חזותיים ציוניים בתרבות הישראלית, מאת אליק מישורי, ספרית אפקים, הוצאת עם עובד, 2003. [זו כבר ההוצאה השניה של הספר, היה לי אחד מההוצאה הראשונה אבל המשאיל/ה שלו שכח/ה להחזירו]. הספר גדוש במידע וכתוב בצורה מלומדת ומשעשעת.
חברים שפרקו את דירת הוריהם נתנו לי את הספר המסקרן
Hebrew Amulets, their decipherment and interpretation, by T. Schrire, Routledge & Kegan Paul, 1966
חסרונו היחיד של הספר הוא שאין לו אינדקס עברי כי מופיעים בו הרבה ביטויים, מילים, ראשי תיבות וכישופים עבריים שהשכתוב לאנגלית אינו מטיב איתם. קשה היה לי להבין שMezamzith הינו מצמצית וכי הוא בא מצמצום שבאנגלית נכתב Zimzum [הספר הנ"ל עמוד 117]. ושני עמודים אחרי זה מופיעות Zahzahiyoth לא תאמינו צחצחיות, שהן על פי הסבריו, נביעות פחות חשובות מהספירות ולפעמים צורת היחידה שלה צחציה מופיעה על קמיעות.
שבתי ונתקלתי לאחרונה, באחת מהגלויות האהודות עלי, המראה יצירה של קנדינסקי 'משחק האנכים' [Spiel der Vertikalen ] מ1939. הציור ענין אותי בגלל הנושא וביצועו, וכשהתחלתי לשמוע כל מיני רמיזות והערות על היות אמנות הסיבים 'רק מלאכה ' נזכרתי בציור זה.
למה אחת היא אמנות ? והשניה לא?
איך זה נקבע?
התהיה לגבי מה ואיך קובעים שהציור הזה הוא אמנות ואילו קטע הדוגמית שלי, אם אחתוך אותו ואמסגר אותו האם עדיין יקרא מלאכה, ממשיך להעסיק אנשים רבים. אך לאחרונה שבתי והתבוננתי בציור של קנדינסקי כדי לבחון מה מהות הסמלים/צורות שהוא צייר מלבד הפסים האנכיים? האמת היא שודאי לא הבנתי את כולם, ברגע הזוי חשבתי שאכן כל העבודה הזו רק היתה משחק, כמעט באמצע הציור יש ברווזון שנראה ממש כמו ברווזון אמבטיה מפלסטיק.
יצירה אחרת, שתהיתי לגבי משמעות הסמליות שבה הינה כסא מגולף מעץ שחור, את הכסא ראיתי בתערוכה במוזיאון אפריקה שבטרפורן [Tervuren] בבלגיה. הכיתוב אומר כסא בארבע שפות Stoel, Chaise, Stuhl, Chair. נוסף על כך כתוב Tshokwe וזאיר [על פי ויקיפדיה השם הזה הוא שם של כפר בזאיר. כשעמדתי לפני הכסא במוזיאון, סברתי שיש בו משהו קסום. הרי בכלל לא נוח לשבת עליו ולהשען על האשה החטובה [דו משמעית] הזו. האם זה כסא להבטחת פוריות? ללידה. למה יש 4 קופים זכרים שנושאים את כל הענין? מדי פעם אני שבה להתבונן בגלויה זו. בספרי הסמלים טרם מצאתי תשובה מניחה את הדעת.
J.E.Cirlot כותב במילון הסמלים שלו שקוף מסמל כוחות בראשיתיים חשוכים או פעילות של התת מודע וכי הסינים מיחסים לקוף נדיבות ורצון טוב. ואילו במילון למילים מסקרנות Horse-feathers & other curious words, by Charles Earle Funk, llitt.D. & Charles Earle Funk. Jr. Harper & Row, 1958
מצאתי בעמוד 133מפתח קוף= Monkey Wrench אני עוד אף פעם לא ראיתי מפתח כזה, אבל גם באיור ובהסבר הוא די נחמד.
בשפתנו קוף, בניקוד חולם מלא, הינו החיה ואילו קוף בניקוד שורוק הינו חור או נקב המחט. וגם חור בכלי שיש לקבוע בו קת. הרבה פעמים תהיתי כיצד שתי מילים אלו קשורות? קוף המחט אכן מופיע במשלים שונים כסמל למקום צר שקשה להעביר בו משהו.
אמי ספרה לי שאחת המילים הראשונות שלמדה לקרא בהולנדית היתה Aap קוף. על לוח אותיות האלפא בית ההולנדית, הופיע הקוף באות הראשונה. היה לי פעם לוח כזה אבל הוא כנראה אבד.
תודה על רשומה מעניינת ומעשירה.