דמויות בקרושה

קרושה [crochet], או סריגה במחט אחת, או סריגה בצנורה, הינם כינויים שונים לאותה שיטה של יצירת סריג גמיש בעזרת מקל עם חריץ בצורת קרס בקצהו, שיש לקרוא לו צנורה. בעוד שבסריגה בשני שיפודים העיניים מחוברות גם כלפי מעלה, מטה וגם לצדדים, עם הצנורה היוצרת חופשית לנוע קדימה, אחורה ,למעלה ולמטה, כל עין מחוברת רק פעם אחת בראשה כשהחלק התחתון אחוז בכל מקום שאליו מכניסים את הצנורה. אפשר להתחיל באמצע השורה, להפסיק ולהתחיל בקלות היכן שרק רוצים, ואפשר גם ליצור צורות שונות בגודלן ובמראן ולחברן אח"כ לבד סריג יותר גדול.

המקור ההיסטורי של הקרושה איננו ברור לגמרי , ישנן סברות שהוא התפתח מתוך טכניקה של רקימה עם צנורה וחוטי משי בסין, טכניקה שנקראת כיום רקימת טמבור [Tambour embroidery]. העובדה היחידה שמוסכמת על כל החוקרים כותבי הספרים על הצנורה, היא הופעת הקרושה בערך במאה ה-16 , יחד עם התפשטות עשיית התחרה שנעשתה בשיטות אחרות. השימוש בצנורה נוח, הסריג קל לנשיאה ואף זול יותר. ראשית עבודות הקרושה מעתיקות תחרות קלאסיות .

ישנם מקורות הטוענים שהטכניקה הופיעה כבר ב-1500 באיטליה ונקראה "עבודת נזירות" או "תחרת נזירות" אך חוקרות שונות טוענות שאין לכך שום ביסוס כתוב. מענין לציין שמסרגות הסריגה הדו– שיפודית הראשונות היו למעשה גם כן עם וו בקצה, ויש עוד מספר מקומות נידחים שבהם סורגים כך.

השם קרושה משמעותו ' קרס קטנה' בצרפתית, השם מופיע בכתובים אחרי 1840 גם באנגליה וגם בצרפת. אנגליה הויקטוריאנית מתכסה בתחרות. המלאכה נחשבה כנאותה לגברות החצר אך בעיקר שמשה כמקור פרנסה לעניות והמלכה ויקטוריה עודדה קניה ולבישה של תחרה, בשורה של צווים מלכותיים , בין היתר כדי לעזור לעניות. קל מאד ליצור רשת עדינה עם המקל המקורס וחוט כותנה וכך נוצרים בגדים, תיקים, צוארונים, מפות ווילאות. באירופה ואמריקה הסיסמה היא ש"ידיים בטלות קוראות לשטן", אי לכך כל אשה, מיצרת בזמנה הפנוי המועט קישוטים לביתה או למלבושיה. עבודת הקרושה נפוצה בעיקר בארצות עניות למשל באירלנד בסוף המאה ה-19 , או כיום בארצות העולם השלישי .

בתחילת המאה העשרים, התפתחה מגמה לעשיה מהירה יותר של מלבושים. חוטים עבים יותר, מחטים עבות יותר ופיתוח של צבעים עמידים, איפשרו ייצור מהיר ומוזל של בגדים וכיסויי מיטה, אך בעיקר תרם התיעוש הנרחב את חלקו ובסוף שנות העשרים כשהתחרה איבדה את מעמדה, הקרושה כמעט נעלם ומופיע מדי פעם רק כלהיט אופנתי קצר מועד שנעלם מהר כשם שבא. אחת הסיבות לכך היתה שעיקר העבודה נעשית על ידי חזרה אין סופית על אותו הדגם, והדימוי של הקרושה הוא בעיקר דימוי של מלאכתן של נשים מבוגרות ומשועממות שעושות מיני פריטים וקישוטים שבעצם לא נחוצים לאף אחד.

ב1928 כשאמנים שונים התחילו לשבור מוסכמות באמנות ולחקור יחסי צבע, צורה וגודל. הציגה סופי טאובר –ארף (Sophie Taeuber-Arp) עבודות רקמה וקרושה שבהן היא עשתה את אותם הנסיונות שעשו הקוביסטים והדאדאיסטים בצבע ובצורה. כל הכותבים עליה מסכימים שהיה זה מאד נועז וחדשני בעולם האמנות אך טבעי לגמרי לסופי שבאה מתוך חינוך טקסטילי.

שבירת המוסכמות והגבולות בין תרבויות ו טכניקות, שקרתה בכל ענפי החיים אחרי שנות ה-60 של המאה ה-20 לא פסחו גם על ענפי הסיבים. והסורגות, גם הן התחילו לנסות ליצור עבודות חופשיות צורה, משוחררות ממגבלות חוקי ה"כך צריך" הנוקשים. לא עוד שורות שלמות בעלות מוטיב השב וחוזר על עצמו שוב ושוב. ערבוב צורות, עיניים, לולאות וקטעים בעלי צורות שונות כדי לקבל מראה שונה ומגוון משך את תשומת לבן של אמניות רבות. בבלשנות אנו מכירים את המושג Morpheme שהוא היחידה הדקדוקית–מבנית הקטנה ביותר המהווה חלק ממילה, שהיא בעלת משמעות. ישנם מקטעי מילים כאלו שהם מילה בפני עצמה והם נקראים free forms. הסורגות בצורה החופשית מרבות ליצור מקטעים קטנים שאותם הן מקבצות לבדים יותר גדולים שלעיתים הם פריט 'ממשי' ולעיתים הם מקבץ עליז של צבע ושל צורה.

בשנות ה-70 התגבשו קבוצות של אמניות נשים שנוכחו לדעת כי למרות שהשכלתן האקדמית–אמנותית זהה להשכלת הגברים, הן לא זכו למעמד שווה לזה של האמנים גברים. חלקן ייחסו זאת לחינוך 'הנשי' למיומנויות החוט והמחט, המוגדרות כמלאכה בעוד החינוך הגברי מכשיר למיומנויות המקובלות כאמנות. האמניות החליטו שתהפוכנה את המיומנויות הטקסטיליות שלמדו בילדותן למקור של כח והעמקה ביצירתן כדי לבטא גם את המטענים התרבותיים הנשיים. רבות מהן השתמשו דווקא בקרושה בעל הדימוי ה'יאכנאי', כמוטיב שיחזק את טענתן לקיומה של אמנות נשית. וכך הן יצאו לדרך לשוב ולהחזיר למלאכה את המעמד השווה לאמנות, כפי שהיה כמה מאות שנים לפני כן. בין החלוצות הללו יש לציין את מרים שפירו (Miriam Schapiro), שלא רק ציירה בדים, מעשי רקמה וקרושה כמו שעשו הציירים הקלאסיים, אלא השתמשה בקטעי בד ובקטעי רקמה אמיתיים. חלק מטענותיה עדיין מהדהדות, במספר מקומות מרוחקים ממרכזי האמנות העולמיים הגדולים:' מדוע הבד המצויר עדיף על הבד האמיתי ?'.

לפני כשנתיים הזמינה אותי אמנית בשם ראסטי(Rusty) להצטרף לקבוצה שדנה באמצעות האינטרנט על מה שהן קראו Free form Crochet. לשמחתי הרבה גיליתי שם קבוצה מרשימה של נשים, רבות מהן כבר אמניות ידועות שהציגו בתערוכות שונות, וגם מפרסמות ספרי אמנות והוראה שונים. חלקן נוסעות מיבשת ליבשת כדי ללמד את הקרושה חופשי הצורה. מכיון שכבר שנים רבות אינני עובדת בדיוק על פי החוקים המקובלים, הרגשתי שם נוח מאד והתלוצצתי עמן על כך שכל חיי עבדתי בצורה חופשית ולא ידעתי. יש להזכיר פה גם את צמד האמנים הבריטיים סילביה קוש ז"ל וג'ימס וולטרס (Sylvia Cosh and James Walters) שכתבו כמה ספרים בנושא והיו מחלוצי המלמדים והמעודדים ליצור בקרושה חופשי ולימדו את הנושא ברחבי העולם. חברות הקבוצה נוהגות לשגר זו לזו קטעים קטנים תלת מימדיים מקרושה וכך נולדה התערוכה הזו. חשבתי ששילוב בין העבודות השטוחות הגדולות של מרגיט שפטולוביץ ובין הצורות התלת מימדיות של חברות הרשימה, תדגים לקהל את האפשרויות הרבות שאפשר ליצור במקל וסליל חוטים. הצעתי את הרעיון לחברות הקבוצה, והן התלהבו מאד. לאחר דיונים ארוכים סברנו שנושא כללי של "דמויות" ייתן מסגרת כללית לתערוכה, אך גם ייתן ביטוי לדמיון של כל אחת. האמניות הן מאוסטרליה, ארה"ב ושלוש מישראל. כל העבודות מחו"ל נעשו במיוחד לתערוכה זו ועקב המצב בעולם ואצלנו היו כמה שייחסו חשיבות למסרים של שלום ושל אחוה. בחוברת הנלוית ייחדנו דף ביוגרפי לכל אמנית, אך לא יכולנו להדפיס את כל העבודות בצבע. אפשר לראות את התערוכה באתר שלי,  http://fibersiv.net/freeform

דף גלריה זה נלווה לתערוכת 'דמויות בקרושה' שהוצגה ב2003 ב'סימגלרי' במגדים.

Cosh Sylvia and Walters James , “The Crochet Workbook “ , Batsford . 1989

Feldman Annette “ Handmade lace & Patterns “ , Harper & Row , 1975

Lanchner Carolyn , “ Sophie Tauber-Arp , The Museum of Modern Art , New York , 1981.

Mapstone Prudence, “Freeform : serendipitous design & techniques for knitting and crochet “ , own publishing 2002.

Members of Rcty

Members of Ffcrochet.

Pauldan Lis , “ Crochet History & Technique “ , Interweave Press , 1986.

Tibbals Ventre Mary, “ Crochet , A Basic Manual for Creative Construction” , Little ., Brown &

Comp. 1974

Time-Life , ed , ' short Cuts to Elegance " , Time-life, 1973.

Rutt Richrad , " A History of Hand Knitting " , Interweave press , 1987 .

על מרגיט שפטולוביץ תוכלו לקרא גם ב

http://www.talgallery.co.il/content2.php?actions=show&id=812&r_id=325