תפירה בהמשכים

בתחילה לבשתיה כמות שהיא , עם חולצות באורכי שרוול שונים וצבעים שונים, בעונות המעבר הוספתי תחתוניות וגרביונים. היא הייתה נהדרת.  יום אחד גיליתי שבכמה מקומות בד החצאית התחיל להתבלות. התחלתי להוסיף טלאים שונים , כמובן שחשבתי שהם יתאימו לעיצוב השמלה לכן בחרתי בדים שגם בהם יש פסים, אבל הרחבתי גיוונתי והוספתי גם פסים בצבעים שלא היו ב'חצאית המקורית'.

לפני כמה שנים מאסתי בכתפיות עם הלבבית.  לשמחתי יכלתי לתיתן לחברה שחשקה בהם. הוספתי בד מקופל במותני החצאית והכנסתי גומי.

ככה לבשתיה עוד מספר שנים, אלא שאני בגיל שבו מתקצרים או מתכווצים וכמעט ונפלתי כמה פעמים כשעליתי המדרגות, אז חשבתי שיהיה עלי לקצר אותה כמו שכבר עשיתי לכמה שמלות וחצאיות. אבל אני מאד אוהבת אותה , הבד כה קליל. הסרתי את מנהרת הגומי, שמתי אותה באיזור החזה וראיתי שעם אוסיף חלק עליון שגם ישמש אותי שרוולים, אוכל להפוך אותה לשמלה.

בד עשוי מטלאים לא בא בחשבון , גם כי לא יתאים לה וגם כי באחרונה כבר מיחזרתי כמה שמלות גינס עם טלאים, לכם היה עלי לחשוב על פתרון אחר. כשהלכתי לישון הכרית שלי הייתה בתוך ציפיה שתפרתי לפני הרבה שנים מחצאית כותנה בצבע כחלחל שקצת נמאס לי ללבוש אותה, זהו נפתרה הבעיה! למחרת כיבסתי את הציפית, וכשיבשה פרמתי אותה והכנתי ממנה את החלק העליון של השמלה +שרולים ממרפק למרפק. הנחתי הכל לפני וחסר לי משהו? חטטתי בהררי שאריות הבדים והחלטתי שהפס הצהוב עם הפרחים המסוגננים ממש מתאים. בזמן התפירה גיליתי גם מקום בלוי נוסף על החצאית. שם הוספתי ריבוע קטן בסגנון סאשיקו יפני.

אתמול לבשתי את השמלה, היא מרחפת סביבי, היא נעימה וקלת משקל על גופי.  אני שמחה וגאה ביצירתי זו.