בבוקר שלפני ערב סוכות, תוך כדי תיקון בגד כלשהו. אני מקשיבה לגל ב' התוכנית מצוינת ומענינת. כמעט לקראת סוף התוכנית מראיינים רבנית שעיצבה 'שאל של שבת' , בתשובה למאמר שכתבה אמילי עמרוסי , על אי יכולתה כאם גרושה לעטוף את בניה בטלית מגוננת בזמן תפילת שבת. הרעיון דוקא יפה בעיני, אם כי מה לעשות? ובאוזני מהדהד הביטוי 'שאל של שבת' ישר את הPrayer Shawl הנוצרי , הלועזי. מנהג יפה וחשוב לנשים רבות בכל העולם, כל אחת על פי תרבותה ומנהגיה. אין לי שום דבר נגד הרעיון של מטפחת גדולה שבה תתעטף האם היהודיה, להיפך מצדי היא יכולה להתעטף בטלית. ואם אסורה עליה הטלית אז שתתעטף במטפחת, צעיף או רדיד…שאל זו לא מילה עברית, יש לי בעיה עם השימוש במילים לועזיות בכלל ובמקרה זה במיוחד ,אם יוצרים מנהג או מעטה יהודי?, למה לא להשתמש באחד מהביטויים העבריים הקיימים ?.
כאשר רבקה אמנו שהובאה להיות לאשה ליצחק אבינו, מגיעה ארצה בשיירת הגמלים עם אליעזר וכשהם מתקרבים למאהל אברהם, יצחק יוצא לשוח בשדה, רבקה נושאת עיניה, נופלת מהגמל ולשאלתה מי האיש, אליעזר מאשר לה שזהו יצחק, 'ותקח הצעיף ותתכס '[בראשית כד, סה] . אז למה לא לקרוא לכך צעיף של שבת?.
