כשאמי ז"ל סיימה לגהץ. היא תמיד השאירה פריט קטן לא מגוהץ. ניתקה את החשמל וציינה שהיא 'תגמור את החום' על פריט זה. גם אני נוהגת כך עד היום. אף פעם לא חשבתי שזה היה בעצם סוג של מודעות אקולוגית, למרות שחברותי נהגו ללגלג שזה חלק מה'קמצנות ההולנדית הידועה לכל'. מנהג נוסף שירשתי מהבית זה כיבוי חשמל במקומות שאינו נחוץ, אפילו מתקנים שיש להם כל מיני נוריות דולקות, בזמן שאיננו זקוקים להם.
בגדים טובים ועוד
ניהול חסכוני של מזון, ביגוד, חומרי ניקיון. בחורף סוגרים חלונות עם וילונות. ומכסים רצפות בשטיחים. מתקנים כל מה שאפשר, יש תיקונים שזקוקים למקום וכלים מיוחדים. תיקונים קטנים של בגדים, השחלת גומי, תפירת כפתורים וכדומה, אני עושה ליד חדשות הטלויזיה. כל זה חלק מחינוך שבמשפחתנו נקרא חיסכון אצל חברותי נקרא קמצנות, וכיום הוא מרכיב חשוב של המודעות האקולוגית.
אני נוהגת לעיתים לקרא/לעיין ב.. כל מיני ספרי -בישול ותחזוקת בית ישנים, הרבה מאד מהעצות שניתנו שם, בהחלט אקולוגיות, וכדאי לשוב אליהן, להבינן ולראות איך הסתדרו האמהות והסבתות שלנו בלי כל הטכנולוגיה והכימיה המודרניים. אולי כדאי להתחיל לפרסם 'עצות מפעם' שכאלו.
כל פעם שאני עוברת ליד פחי האשפה ברחוב ורואה מה שנזרק לידם, אני נחרדת,אני לא זוכרת שפעם נזרקו כל כך הרבה חפצים, בגדים ועוד דברים במצב טוב. מאידך אנשים מתלוננים על איכות הסביבה, על משכורות שאינן מספיקות, על דור שמחליף מכשור כל שנה, ועוד.
ישבתי אמש באוטובוס, שתי בחורות ישבו אחרי ושוחחו בקולי קולות על הבגדים שקנו זה עתה ועל כך שכעת כבר "אפשר לזרוק את מה שקנו לפני שנה , כי זה כבר לא באופנה". לידי ישבה אשה יותר קרובה לגילי, היא נענעה בראשה ואמרה לי בשקט: "ובטח לא מזמן לקחו הלוואה נוספת בבנק!" . אגב החולצות ה'כל כך מודרניות' שהן לבשו לא היו שונות או מיוחדות מכל חולצה אחרת שראינו בשנים האחרונות.
