לאלישבע אורבך – מעומק הלב

מחנה קיץ מזרחי אוגוסט אלישבע עומדת מימין עןם צמות ליד המורה עם המגבעת , אמי נמצאת משמאל בשורת העומדות השניה. 1938

לפני כמה חודשים כתבתי 'ערך' בויקיפדיה העברית על שמה של – אלישבע אורבך.  אבל אלישבע איננה ערך, אלישבע הייתה אחת מחברות הילדות הטובות ביותר של אמי. אני זוכרת את המפגש הראשון שלי עמה. קצת לפני חנוכה 1952, אמי אידה, אבי החורג שמואל ואני עברנו מקבוץ חוליות -שדה נחמיה, למושב השיתופי רגבה, צעדנו על שביל ומרחוק שמענו :"איטיה? איטיה!" ואשה נעמדה מול אמי, שאמרה: "לישייה?" לרגע עמדו קפואות ואז נפלו זו לזרועות זו, לא בכו לא צחקו רק שתקו כמה דקות ואז שתיהן בכו בלי קול רק עם רעידות בכל הגוף.

בית הספר התיכון היהודי באמסטרדם 1937

עד יום פטירתה של אמי, הן נשארו בקשר חם ועמוק. גם חנן בעלה של אלישבע ושמואל אבי החורג התידדו. אחרי כמה שנים חנן ואלישבע עזבו את רגבה. אני זוכרת את השיחות הארוכות בין שני הזוגות  על ההכנות לחיים מחוץ למשק, לימוד מקצוע וכולי , חנן למד ראיית חשבון בקורס בכתב, ואמי שפעם למדה זאת הייתה מתרגלת אתו שיעורי בית.

לאמי היו טראומות מהשואה ואלישבע והיא שוחחו שיחות ארוכות אחרי דלת סגורה.  הן ידעו גם לצחוק ביחד. גם כשבאה אלינו חברה נוספת נעמי כהן [לימים בונה] לביקור מירושליים.

למרות שניסו לא לדבר לידי, פה ושם קלטתי שגם ההורים שלהן היו חברים, מדי פעם  שמעתי על המשפחות שכבר לא היו. בתקופה הראשונה שגרנו ברגבה, היה מחסור בדיור, לכן בבית שלנו גר בחדר אחד משה פרנק, רווק לבקן שכולם קראו לו משה לבן, גם הוא כמו אבי  החורג היה צועק מחלומות זוועה בלילות. משה היה בן דוד של מרגוט ואנה פרנק, שהלכו גם הן לאותו בית ספר תיכון כמו אלישבע, אמי ואחיותיהן. גם עמו ניהלו לעיתים שיחות על האנשים באמסטרדם של לפני השואה.

אני זוכרת היטב את מיכה ויגאל הבנים של לישייה, והם אולי לא זוכרים, אבל מדי פעם היתי שמרטפית שלהם. הערצתי את האהבה של אלישבע לבניה. היא נהגה לחבק אותם הרבה.

המעבר מרגבה היה נכון לשתי המשפחות, אלישבע וחנן התמקמו היטב בראשון לציון , אנו התמקמנו בנהריה. אמי ואבי החורג התפרנסו מחנות כלי סדקית והרבה פעמים כשאבי החורג נסע לתל אביב  ויפו לרכישת מלאי, היה לן בלילה אצל אלישבע וחנן. היום אני סבורה שזה היה לא רק בגלל הצורך ללון אלא בעיקר בגלל החברות והאפשרות להיפגש. שמואל עשה אצלנו את רב עבודות הבית, ופעם אלישבע ספרה לאמי שכהוא מבקר אצלם הוא לעיתים מנקה בלילה את ארונות המטבח שלה, כי היו לו נדודי שינה. היא ציינה שזה דוקא היה נחמד לה.

מימין אמי , חנן אורבך, ציפורה לביא.

כשהייתי חיילת בטירונות ישנתי מספר פעמים אצל אלישבע וחנן , כשנזקקתי לכך. כבר ברגבה ידעתי שאם יש לי בעיות עם אמי אני יכולה ללכת אל לישייה שדברה עמי תמיד באהבה והבנה, תמיד עודדה. פעם אמרתי לה שאני חשה שהיא גם 'קצת אמא שלי' והיא צחקה ואמרה שאני גם 'קצת בת שלה'. אפשר היה לספר לה הכל, הייתה לה יכולת הקשבה בלתי סופית. וגם חיבקה הרבה. היא ידעה גם להרגיע את אמי ואבי החורג כאשר היו להם טרוניות.

פעם אחת לישייה באה לבקר אותנו אחרי שהייתה

בביקור בהולנד, היא ספרה שהלכה ב'סחיפהול' ופתאום ראתה את אחותה בטי הולכת לקראתה, היא פרצה בריצה לקראת אחותה והתנגשה במראה גדולה. שנים רבות אחרי זה הייתי ביום התנדבות תרגום בלוחמי הגיטאות, יצאתי מהחדר וראיתי אשה דומה מאד לאלישבע, זכרתי את הסיפור ניגשתי אליה וברכתיה בהולנדית בשמה. היא התפלאה ושאלה אותי מנין אני יודעת מי היא, ואז ספרתי לה את הסיפור ששמעתי מאחותה. היא צחקה ושאלה מי אני  וכשציינתי את שם אמי,  ידעה מי אני  וספרה לי שהיא הכירה היטב את הורי אמי ואחיותיה ואף בקרה בכל מיני פעילויות שהיו בבית הורי אמי, היא לא זכרה את הכתובת המדויקת אבל זכרה שזה היה 'קרוב לגשר הרזה'. .

בסוף ימיה אמי חלתה בסרטן, דבר המחלה נודע לה כשהייתה בביקור בהולנד. והיא הוטסה ארצה. טלפנתי לאלישבע והיא הגיעה לבקר את אמי מיד עם שובה ארצה ואשפוזה בבית החולים. במשך כל המחלה, היא הייתה זמינה לאמי. בשיחות טלפון ובביקורים תכופים. כאשר אמי כבר היתה בשלבים אחרונים, והוציאה אותה מבית החולים, עזרה לי אלי אלישבע להכניס אותה לבית יולס, שם גרו אז עוד כמה חברות שלה. ואלישבע הייתה שם ליד אמי לידי.

בשביל אלישבע ואמי הן היוו אחת לשניה חלק מהמשפחות שנרצחו, חלק מהילדות, חלק מאישיותן. בשבילי אלישבע הייתה ועודנה בזכרונותי 'קצת אמא' שלי. אני חושבת עליה תכופות, היא חלק מחיי, למדתי ממנה כל מיני דברים שאני עושה באופן טבעי, כחלק מאופיי.

בויקיפדיה כתבתי על תולדות הצלתה ממוות פעמים בחייה. ועל פעילותה למען הציבור. כאן אני כותבת על אהבה הדדית בין לישייה לבין אמי ובין לישייה לביני. לאהבה אין מקום בויקיפדיה.  שמחתי על האפשרות לכתוב את הערך   אלישבע אורבך

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%91%D7%A2_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%9A

אלישבע איננה ערך, בכל זאת שמחתי שיכלתי לספר לציבור על פעילותה של האשה המופלאה והמיוחדת שתרמה רבות לאנשים רבים בעבודתה כאחות אפדימיולוגית ובעוד פעילויות ובעיקר באהבה שהותירה.