נכתב ב'יום האשה הבין לאומי' 2018
איני סבורה שייחדתי פעם רשומה מיוחדת ל'יום האשה', בעוד אני מזכירה אמניות נשים ועוד ענינים של ועל נשים לרב. היום יצאתי לקנות לחמניות [קמח מלא!], עמדתי בתור וגבר נסער נכנס במהירות ואמר:"נמאס לי כבר מיום האשה הזה, כל היום ברדיו אשה אשה,,,,במקום שידברו עלינו הגברים המיעוט הנרדף". שאלתיו למה הוא כל כך כועס? לא בדיוק הבנתי, הוא הסביר שגברים רבים נהרגו במלחמות ועל כן הם מיעוט ומלמל כל מיני משפטים. הזכרתי לו שיש לו אמא והייתה סבתא… לא עזר. הוא כעס מאד.
בבית אבי ואשתו בברוסל, פגשתי איש אנגלי שפעם עבד עם אבי ב'ארמון האומות' של האו"ם בג'נבה. מדי פעם הוא התארח שם וכמה פעמים שהינו שם באותו הזמן. האיש הזה, לקח על עצמו שליחות, לנדנד לכל המדינות להדפיס יותר דמויות נשים על שטרות כסף ובולי דואר. היו לו כל מיני טבלאות שאותן שלח לראשי מדינות. היתה לו איזשהי 'תעודת עיתונאי' לא ברורה בדיוק, שבעזרתה השתחל לכנסים בין לאומיים פתוחים ולעיתים גם סגורים וכל 'זמן לשאלות' היה מעלה את הענין בפני המדינאים או הבירוקרטים. באופן אישי, בבית המארחים דוקא לא נהג בסבלנות או בשוויון כלפי קרובותיי או כלפיי. לפעמים היה דורש ש'יגישו לו ארוחת בוקר או כיבוד לפני כולן כי הוא גבר'. תכונה שלא הפתיעה אותי, כי בימי חיי ראיתי לא מעט אנשים שבציבור הטיפו לשוויון זכויות לנשים, ילדים, בני דת או גזע אחרים, שבביתם או במשפחתם התנהגו כמו דיקטטורים. ביניהם כאלה שאם אנקוב בשמם לא תאמינו.
הדודה רבא שלי בפ' שהייתה אנרכיסטית וחיה עם בן זוג, אמרה פעם שגברים אף פעם לא יקבלו לחלוטין את שוויון הנשים, אך עלינו להמשיך ולשאוף לכך. בראשית שנות ה1930, בקרה בביתם אמה גולדמן, שחרשה את אירופה במסע הרצאות. דודתי ספרה שבלילה בעומדה במטבח להדיח כלים, נכנסה אמה נטלה מגבת והתחילה לנגב את הכלים, ברגע כלשהו הסתובבו השתיים זו אל זו ושאלו :"מה עושה בחורה יהודיה טובה כמוך עם האנרכיסט הזה ?. " הן חייכו גמרו לנקות את המטבח ואחר עוד תיקנו כמה גרביים ובגדים. 'אמה' סיפר לי בן הדודה 'עישנה סיגרים ושתתה וודקה יותר מהר מהבחורים ואביו כמו גם יתר המהפכנים קצת התיראו ממנה בזמן דיונים וויכוחים'. אבל אחר כך היא חזרה להיות 'האשה' שדאגה למזון וכביסה של בן זוגה.
המהפכות החברתיות של שתי המאות האחרונות מלאות בדמויות נשיות כאלו, שעמדו שכם אחד עם הגברים בזמן המאבק, תוך התמודדות עם תפקידן כאמהות ונשים. ב'תולדות המהפכות' הן לרוב מוזכרות כ'בת זוג , אשה או בת' של אחד ממנהיגי המהפכה. ממה ששמעתי מבני משפחתי שחיו וגדלו בתוך תנועות כאלו, נשים עמדו בכל מקום בראש המאבק, כתבו וחקרו חומרי קריאה עבור עמיתיהן, לעיתים נאמו, אספו כספים, הפיצו תעמולה וכולי. הן עשו כל מה שעשו הגברים ולפעמים גם פרנסו אותם תוך כדי בישול, כביסה, גידול הילדים הרבה פעמים בלי שום תמיכה כלכלית מהאבות שהיו עסוקים ב'עניני העולם' . בסיפורי החלוצות הישראליות מופיעים קטעים קורעי לב, של ועל אמהות שמקדשות את השמירה והעבודה על חשבון טיפול בילדיהן. רבים מבני ובנות דורנו, גדלו בבתים שבהם האם הייתה מסורה למהפכה במצב האשה, או אצלנו גם במצב הלאומי והרבה ילדים גדלו לבד עם מפתח על הצואר.
בימים אלו בארצנו, יש תחושה חזקה שהפוליטיקאים מתעלמים מההתנכלות של חלק מהציבור שלנו בהובלתם של מספר רבנים, בכל זכות שיש לנשים. מנבלים פה בעלבונות לא תרבותיים, מעליבים חיילות וממציאים גל מיני 'עובדות' כאילו כל מעשה שהן עושות מזיק לנשיותן. מענין שאיש מאותם רבנים אינו רואה כיצד עבודה קשה לפרנסת המשפחה תוך לידת ילדים רבים, אינה מקלה את חייהן של נשים רבות. לתומי חשבתי שכמב שרים [שר הרווחה? שרת השיויון החברתי? שר החינוך? ראש הממשלה?] ידברו נגד הבעיה הזו ב'יום האשה הבין לאומי'! איך זה שאיש מהם לא חשב שזה היום לאמר כמה מילים בזכותו של החיילות , השוטרות, האחיות שעובדות בתת תקינה, המורות שעובדות הכיתות דחוסות מדי , נשים רבות שמטפלות בבן משפחה חולה ועוד ועוד נשים שעובדות קשה מאד. שכחתי כמובן שהפוליטיקאים עוסקים בעניני עולם ומה להם ואפילו לנשים שביניהם ולמה שקורה יום יום למאות אלפי נשים.
אז מגיע לנו לכולנו כל נשות ישראל כל נשות העולם יום אחד שהוא שלנו יום אחד שדברו, שוב ושוב על תרומתנו האדירה לכל העולם. ועלינו להמשיך בדרך של קודמותינו ולשאוף להיות שוות להיות עצמנו ולמצות את כל יכולותינו.
יום אשה שמח !
פוסט לעניין!!!!