להשתמש במה שיש !!! וקצת זכרונות מהעבר.

אני מקווה שכולם שמים לב לאזהרות המדענים על זיהום כדור הארץ. זיהום מעשי ידינו האנשים. כל אחד ואחת ששבו במטוס ארצה, אני מקווה שראיתם את מרבד הניילונים שצף מעל הים בקרבת החוף שלנו !!! איננו יכולים לתקן הכל אבל אנו יכולים לעזור, קודם כל באי זריקת כל מה שעדיין אפשר להשתמש בו! [ואני מזכירה לכם שזה גם חוסך כסף שכבר הוצאתם!].אז אצלי זה כבר מזמן דרך חיים, איך לא לזרוק ואיך לשוב ולהשתמש במה שיש.

בזמן האחרן ראיתי שמגבות המטבח שלי הולכות ומתבלות מרב שימוש. בדרך כלל אני חותכת+תופרת  מגבות מטבח ממגבות רחצה גדולות שהתבלו, אלא שאין לנו כעת גדולות בלויות אז חשבתי לצאת ולקנות מגבות מטבח חדשות. בטרם היציאה לקניות, נזכרתי שבמשך השנים קבלנו ואף קנינו מגבות מטבח קישוטיות עם הדפסים יפים שבהן השתמשתי כמפות קטנות לשולחנות. פתחתי את מגירות מפות השולחן [הזדמנות מצוינת לסדרן מחדש ולהיזכר במה שיש בתחתית הערימה]. ואכן מצאתי שלל מגבות פשתן או כותנה עם הדפסים מאד מענינים, חלקן זכרונות מטיולים, או מתנות. הרהרתי בכך שבשנים האחרונות כבר אינני משתמשת בהן כמפות שולחן. אז למה לא להכניסן לשימוש כמגבות מטבח? .וחשבתי שיהיה נחמד גם לצלמן ולהיזכר בסיפוריהן.

בילדותי בהולנד, תמיד נגבו כלים אחרי שהדיחו אותם. מזג האוויר הקר, לא עוזר לייבוש הכלים. אצל סבתי היא שטפה ותמיד קראה למישהו לבוא לנגב, אני לא זוכרת את סבי עושה זאת, אך דודי ודודתי נגבו כלים. העמידה המשותפת במטבח והעבודה בצוות, היא מקום נוח ואינטימי לשיחות. אצל סבתי לא הרשו לי לנגב מפאת היותי קטנה מדי אצל הדודה רבא בפ' שלה היו שני בנים ובן זוג שלא נגע במשק הבית, דוקא  היה מותר לי. היא העמידה לי שרפרף קטן ליד שיש המטבח, פינתה מקום הניחה את כל הרטובים בערימה ולימדה אותי לנגב מעל השיש. וככה עמדנו שתינו הדודה ספרה ואני שאלתי שאלות.

מגבות כלים או כפי שהן נקראות  באנגלית tea towels  שמיועדות לניגוב כלים, הינן יחסית המצאה חדשה.  פעם בדי פשתן חלקים שמשו גם לרחיצת וניגוב הגוף וגם לכלי מיטה. בדרך כלל פיסת בד אחת שמשה  לניקוי,  ושניה שמשה לניגוב.  מגבות גוף שהן שעירות ובעלות לולאות,  המיוחדות לשימוש אחרי מקלחת , קבלו את שמן ואת שימושן העיקרי כמגבות מקלחות במאה ה19, כשלאט לאט נפוצים חדרים מיוחדים למקלחות ביותר ויותר בתים.

מגבות לניגוב כלים הינן חלקות. ובתחילה היו ארוגות רק מפשתן. הן מופיעות ברשימות הנדוניה של  בנות המעמד הגבוה ושל הבורגניות.  בעלות בית קפדניות ומנהלות משקי בית של אצילים, הקפידו לנגב את הכלים העדינים במו ידיהן , כדי שהמשרתים [שהיו כביכול בעלי ידיים יותר מגושמות] לא יפילו אותם. אין תיעוד מדויק מתי התחילו להדפיס עליהן ציור יפה שימשוך תיירים לקנותן כמזכרת לביקורם במקום כלשהו. בכמה מאמרים משערים הכותבים שזה התחיל במלחמת העולם הראשונה כשהחיילים האמריקניים חיפשו מתנות מזכרת לשלוח הביתה או לקחת עמם. המגבת שטוחה , קלה לקיפול לתוך תרמיל דחוס.

אז ראו מה מצאתי בין מפות השולחן שלי.

מגבת פרדיננד, פשתן טהור, על שוליה מודפס Ferdinand by ULSTER, תוצרת אירלנד. ברשותי מראשית שנות ה1960. גדלתי על סיפורו של הפר פרדיננד שסירב להילחם במלחמת שוורים, ולכן נשלח לשבת בין הפרחים אותם אהב. כאשר גדלו ילדיי ספרתי להם את הסיפור ותליתי בחדרם את המגבת הזו. תפרתי פס בד על גבה והשחלתי מקל כך שתהיה תלויה ישר.

מגבת סקוטלנד, כותנה, 50X66 סמ.     יוצרה בפקיסטן. קבלתי לפני שנים מועטות. מענין שגם החומר הקלאסי  פשתן כבר אינו בשימוש וגם מקום הייצור.קבלתי מתנה מחברה מסקוטלנד.

מגבת פירנצה  Firenze , כותנה, 53.5X87.5 סמ.   כוללת לולאת בד לתלייה. אין כתובת ארץ הייצור. חברה הביאה לי מטיול באיטליה.

בשנים האחרונות רואים יותר ויותר מגבות כאלו ארוגות מכותנה, ומודפסות בארצות בהן כוח העבודה זול יותר מאשר בארצות שהן מיצגות כמזכרות. אבל פה ושם עדיין מוצאים מגבת פשתן טהור.  כמו זו שנקנתה על ידייי במוזיאון שמדגים את היסטורית ייצור הפשתן בבלגיה .

מידותיה 48X62.5 מקושטת בהדפס יד. הביקור במוזיאון היה מועיל ולמדתי הרבה.

על המגבת משמאל עם 'ארון עקרת הבית' , אין ציון החומר ממנו היא עשויה , אבל תחושתי שזו כותנה. 46X76, היצרן הוא [כמעט כבר מפתיע] Tredgar house, Newport Gwent Borough Council.

                                         מגבת תוצרת איטליה , מאד צבעונית. מתנה מחברה. 54.5X68 סמ.    גם מגבת הפלפלים הינה תוצרת איטליה, 52.5X87.5 סמ כותנה.

מגבת הירקות והפירות, 69X44 אין שם יצרן ואין ציון חומר. מורגש כותנה. לא זוכרת איך היא הגיעה אלי.

בישראל לא ראיתי כמעט  הרבה מגבות מטבח מצוירות, מלבד כמה שעליהן היה מודפס 'בשרק או 'חלב' , אל כבר שנים לא ראיתי מגבות כאלו.

אך יש לי פריט ממש נדיר. במפעל מולר בנהריה. פיתח המהנדס דורי בד סופג מעולה. הבד נקרא 'מולידור' היה סופגני ונארג בדרך כלל בפסים צבעוניים. תפרו ממנו בגדי חוף, שמלות קיץ, חלוקים ועוד. את המגבת הזו הביאה אמי פעם הביתה ואמרה שקנתה ממולר. וכי הבד הינו בד מולידור.

זהו, כעת אני אשתמש בהן במטבח לניגוב ידיים או לכיסוי סיר חם, או ירקות.