חברתי לינדה ואני אוהבות לתפור שמלות מבדים מענינים, ואנו גם מחלקות או מחליפות בינינו 'מציאות' יפות. בשנה שעברה מצאתי בחנות בדים חיפאית שחביבה על שתינו, כמה קטעי בדים באותה הדוגמא כשכל קטע הוא בגוונים שונים. כל אחת בחרה את מה שמתאים לה ובפגישתנו האחרונה לבשנו כל אחת את מה שתפרה לעצמה. תודה לניר שצילם אותנו.
שתי שמלות מבד באותה הדוגמא בגוונים וגזרות שונות צילום ניר בר-און
אחת משמלות הקיץ שלי, אהובה מאד מבד כותנה קלילה ואוורירית כבר לא נוחה לי, חיפשתי במחברת העבודה מתי תפרתי אותה, וזה היה בסוף שנות ה1980. אני מעדיפה כעת שרוולים קצת יותר רחבים וגם הגיזרה שאוספת את כל רוחב השמלה מעל לחזה כבר לא נוחה לי. את הגיזרה מצאתי בספר Find it, Sew it, wear it! by Vicki Gerber .
מימין רואים את השמלה ה'ישנה' ומשמאל את השמלה ה'מחודשת'
השמלה כפי שנתפרה
השמלה המחודשת
הוצאתי את שרוך הצוואר ופרמתי את פס התחרה שהחזיק אותו. גיהצתי הכל, גזרתי את השרוולים וחתכתי פתח צוואר צר יותר מה שמשך למעלה כל רוחב הבד. מדדתי ועשיתי שני קפלונים בתחתית בתי השחי. סיימתי את מפתח הצואר והזרועות עם תחרה עדינה. והרי שמלה מחודשת. שאוכל ללבוש בקיצים הבאים ההולכים ומתחממים.
כמובן מתקנת תיקונים הכרחיים ועונתיים. איני יודעת איך אצלכם אבל אצלנו יש, נופלים כפתורים , גומי נמתח מדי ועוד כהנה וכהנה. מלבד זה ישנן מלאכות הבית הרגילות. כמו שסבתי המנוחנ נהגה לאמר ידיים עסוקות כל הזמן !!!!
מצנרת וסורגת עדיין את הצעיף שאמור להחליף את הצעיף שנעלם לי במוזיאון תל אביב. כמובן כיוון שהינו עשוי מחוטים שונים הוא יצא שונה. יותר דרמטי =פחות עדין, כי לא מצאתי חוט עדין כל כך כמו זה שממנו יצרתי את הצעיף הקודם. אבל לא יצרתי אותו בבת אחת כי באמצע, צינרתי עוד מוביוס מתנה לחברה טובה. וסרגתי תיק קטן לחברה אחרת.
מוביוס לרותי וילנסקי
שבתי גם לעסוק בכמה יצירות שלי ש'נתקעו' באמצע העבודה עליהן. אחת מאד אישית שכעת בעידוד של חברה שהראיתי לה את היצירה שבתי לעסוק בה. אחרת יותר כללית, שעוסקת בטרור הבלתי פוסק בחיינו. שתיהן נחו בצד, ממש כועסות עלי שלא סיימתי אותן וכעת אני שבה אליהן. יש לי עוד כמה יצירות לא גמורות , מצד אחד אני מצטערת שאיני מסיימת אותן ברצף, מאידך טוב שיש לי רעיונות וצורך להתבטא וליצור אפילו יותר מאשר זמן 'פנוי' לעשותן.
קטע מיצירה ששבתי לרקום אותה לאחר הפסקה ארוכה
חשוב לי מאד גם להמשיך בניצול החומרים השונים שאגרתי במשך השנים, אז תפרתי גם כמה תיקי בד, סלסלות, סינרים ומחזיקי סירים כמתנות.
סיימתי לקרא כמה וכמה ספרים ובדיוק אז חברה הביאה לי את 'סוויטה צרפתית' מאת אירן נמירובסקי האמת היא שכעת לא רציתי לקרא עוד ספר על מלחמת העולם השניה, אבל התחלתי והוא מפתה דווקא בגלל שהוא יותר כללי , לעת עתה בחלק הראשון אלו צרפתים [לא יהודים] שמנסים לברוח מפריז שעומדת להיכבש על ידי הצבא הגרמני. פחדים ותלאות של פליטי-מלחמה אינם דבר זר כיום לאף אחד. חלקים של הארצות סביבנו וחלקים של אירופה מוצפים פליטי מלחמה. אני תוהה לעיתים אם אזרחי העולם למדו משהו בשבעים השנה שחלפו מהמלחמה ההיא?. כשבעלי כוח גדול או אידיולוגיה גדולה מחריבים בתים וחיים של המוני אנשים.
נהדר ויישר כח
אהבתי….את מוסיפה צבע ועניין לחיים.
שבת שלום ולהתראות…