לפני כמה שבועות מדדתי בגד שכבר כמה שנים לא לבשתי, לפני שאחליט מה גורלו, האם לשנותו או למסרו. כתבתי בגד מפני שאינני בטוחה איך קוראים לו בדיוק ? [וגם איני יודעת אם לדבר עליו/ה בלשון נקבה או זכר?] חצאית-מכנס או מכנס-חצאית? אגב הבגד התאים לי נפלא, אך כיון שהוא עשוי מסריג חם מסורבל ולא משהו יפיופי, אשתמש בו בעיקר בבית.
אמי המנוחה שהצרפתית שלה היתה מצוינת קראה לו/ה Culotte שמשמעותו בצרפתית מכנסיים, ובהולנדית [של בין שתי מלחמות העולם] משמעותו היה מכנסיים קצרים או מכנסי ברך. למרות שהבגד הזה מזכיר יותר חצאית חצויה בחלקה התחתון לשני מכנסים מתרחבים שנותנים דימוי או צללית של חצאית. אמי אינה היחידה שקראה לו כך, ראיתי את גזרתו מופיעה תחת כינוי זה בעיתוני אופנה רבים וגם בספר אריגה אמריקאי Clothing from the hannds that weave מאת אניטה לווארה מאייר [Anita Luvera mayer ], מופיעה גזרה למכנסים מורחבים שהמחברת מגדירה Cullotte ומתכוונת לבגד די רחב שהצללית שלו נראית כחצאית עם קפל אמצעי.
מכנסיים כותב אבן שושן הינו בגד עליון שלובשים אותו על הרגליים עד המותניים. ומכנס בלשון הדיבור אחד משני חלקי המכנסיים, בית קיבול לרגל אחת. חצאית מוגדרת על ידו כ'פלג-שמלה, שמלת אישה המכסה את גופה בין המותניים ולמטה.' מכאן אנו רואים שבעוד המכנסיים אינם מתוארים כאן כלבוש למגדר אחד, החצאית מבוארת [בעברית] כלבוש נשי. זו כמובן התעלמות או חוסר מודעות לתרבויות שבהן גברים לבשו שמלות או חצאיות. אפילו במקורותינו במלכים א יא כט מצוין לגבי ירבעם "והוא מתכסה בשלמה חדשה".
כיוון שאני בסך הכל מנסה להגדיר מהו/י הבגד הנ"ל חיפשתי עוד בגד שמהותו או צלליתו כחצאית או כמכנסיים אינה ברורה. בילדותי הייתה לי מטפלת שלבשה בדרך כלל מעין סרונג, אך כשעסקה בניקיון היא לבשה ספק מכנס ספק חצאית מורכב ממלבן ארוך עם רצועות קשירה בפינות. היא הניחה את המלבן על בטנה וקשרה את הרצועות על מותניה מאחור, אחר העבירה את המלבן בין רגליה וקשרה אותו מלפנים. מרחוק אי אפשר היה להחליט האם אלו מכנסיים או זו חצאית.
הרבה שנים לא ידעתי איך קוראים לו, עד שבספרון לתפירה ראיתי שהוא מכונה Dhoti pants. אפשר גם להכניס לאותה הקבוצה את המכנסיים המכונים Floppy Pants גם הוא מכנסיים אך צלליתו מטעה לחשוב שזו חצאית ארוכה [מקסי].
באמצע המאה ה-17 גברים לבשו מכנסיים רחבים מאד [Breeches] שכווצו במותניים ולעיתים גם בקרסוליים, למתבונן מהצד לא היה ברור שאלו מכנסיים, בעיקר מפני שלרוב הם לבשו מעל למכנסיים מעין מעילון קטן רחב מאד [Petticoat] שגזרתו היא של חצאית.
עלי לציין שאני מתייחסת לאופן הלבוש המערבי, כי בארצות אסיאתיות שונות הגברים לבשו גלימות, או כותנות ארוכות ודווקא הנשים לבשו מעין בתי רגליים =מכנס שלא תמיד היו מחוברים ביניהם ומזכירים בצורתם מעין שני צינורות נפרדים, אחד לכל רגל. יוצאות תימן שפגשתי באמצע שנות ה-1950, עדיין לבשו את הביגוד המעניין הזה, ששוליו התחתונים גם היו לעיתים רקומים.
ביפן העתיקה לבשו גברים מכנס רחב מאד שכווץ למידת המותניים על ידי 6 קפלים רחבים באמצע החלק הקדמי [3 מכל צד] שמם היה Hakama.
ה'הטעיה' או אי הבהירות לגבי היות בגד מכנס או חצאית, היה שימושי לנשים שנאבקו על שוויון זכויות כבר בסוף המאה ה-19. יחד עם יציאתן לעבודה מחוץ לבית והתחלת כניסתן ה'רשמית' לספורט היו מספר ניסיונות של נשים לעצב מין שמלה שחלקה התחתון יהיה מחולק כמו מכנסיים מתוך אמונה שרק ביגוד זהה יביא לשיווין זכויות מלא. אבל כאשר האמריקאית אמליה ג'נקס בלומרס [ Amelia Jenks Bloomers] ניסתה ב-1851 לקדם בבריטניה לבישת מכנסיים על ידי נשים זה התקבל בכעס ודחייה ואפילו הזיק לקידום הנשים. הרכיבה על אופניים סחפה את בריטניה בשנות ה-1890, וכמה נשים נועזות חילקו חצאיות רחבות למעין מכנסים רחבים 'חצאיות מחולקות' [vided skirts כך במקור] בצורה של מכנסי ברך רחבים במיוחד.
באחד מספרי התפירה שיש לי, מופיעה גזרה לתפירת חצאית מ12 מטפחות ראש. מחברת הספר קוראת לבגד חצאית, אך אפשר להבחין מיד שאם תופרים שתיים מארבעת המטפחות התחתונות בין הרגליים הבגד יהפוך למכנסיים רחבים ונוחים.
אינני יודעת מהו שם הבגד הזה, אבל יש לו מעלות רבות ונראה שעוד שנים רבות הוא יהיה חלק ממלתחתנו.
ביבליוגרפיה
The Art of Dress, Clothes and society 1500-1914, by Jane Ashelford, The national Trust, Harry N. Abrams, 1996
Clothing from the hands that weave, by Anita Luvera Mayer, Interweave Press, 1984
Cuts of Cloth, Quick Calssics to sew & wear, By Ann Sayre Wiseman, Little Brown
and company 1978
Elseviers Kostuum Gids, Westerse kledingstijlen van de vroege middeleeuwen tot heden, by Marian Conrads & Gerda klinkhamer , Elsevier MCMLXXXI
Find it, Sew it , Wear it, by Vicki Gerber, Pocket books, 1974
Paterns for Theatrical Costumes , Garments, Trims and accessories from Ancient Egypt to 1915, by Katherine Strand Holkboer, Prentice Hall , 1984.
יופי של רשומה. שעור מרתק בטרמינולוגיה של ביגוד. כאשר נדון בוועדה במונח זה- אקרא שנית את רשימתך. תודה רבה.
אפשר להתייחס גם לבגד הדרוזי כמדומני שהוא מכנס ברגליים וחצאית בתכולתו כדי להכיל ברגע הקריטי את המשיח שייולד מהם …כך שמעתי
שלום לאה, גבר דרוזי דתי לובד מכנסי שרואל שאמנם צורתם רחבה באיזור שבין המפשעה עד לירכיים, אך הסיבה היא כמובן צניעות וגם מסורת של גזרה שהיתה נוחה ללבישה עם הבדים שהיו להם. גם אני בילדותי שמעתי את ה'אגדה האורבאנית המשונה שאת שמעת, כבר בצעירותי היא נראתה לי מוזרה. במשך השנים שאני קוראת על התפתחות ביגוד לא שמעתי שום רמז לספור כזה או דומה לו. יש לשער שהיא התחילה כבדיחה של מישהו שלא הבין את סגנון הבגוד הזה. בניגוד אלייך אינני חושבת שלשרואל הגברי יש צללית של חצאית. בכל אופן נעים לפגשך כאן שובי וקראי . מרים
An interesting read, Mirjam. I wore lots of culottes in the 70s – loved them