במשך השנים התרגלתי לקום מוקדם, ולהינות מהשחר, קולות הציפורים ומראות השמיים, הם מתנה שהעולם העניק לנו. יש לי הרבה צילומי שחר עוד מהתקופה שצילמנו על סרטים. ודווקא כעת כשיש לי כבר מצלמה דיגיטלית, אני מצלמת פחות תמונות של שחרים. אינני יודעת אם הפכתי בררנית או למה? בטו בשבט שהיה ביום שני השבוע,
צולם לכיוון ההר טו בשבט התשע"ו 25 ינואר 2016
קמתי לשחר חגיגי ושוב התחשק לי להנציח את התיאטרון השמיימי שמול חלוני .
צילמתי ימינה מהחלון לכיוון ההר, ישירות לכיוון מזרח והרחבתי את מבטי עוד קצת הצידה.
השבוע אנו במזג אוייר חורפי קר מאד וגשם… תוך רבע שעה לאחר הצילומים האלו עלו עננים אפורים והתחילו להמטיר עלינו גשמים נחוצים ביותר. השנה ביטלו נטיעות בגלל מזג האוויר.
צילום לכיוון מזרח טו בשבט התשע"ו 25 ינואר 2016
צילום מזרחה טו בשבט התשע"ו 25 ינואר 2016
שחר 26 בינואר 2016
26 בינואר 2016 כיוון טכניון
מכיוון ששוב הייתי במצב רוח של צילומי שחר, קמתי למחרת בבוקר ה26 ב ינואר =טז בשבט הרמתי תריס לראות איזו הצגה הכינו לי העננים והנה הפתעה לא היה שום וורוד בשמיים. רק כחול רציני אומר מ י ם מ י ם בעננים. אלה עננים שיודעים את תפקידם והם לא משתעשעים בצבעוניות לא תכליתית.
החילופין הללו בין ענני שעשועים ועננים רציניים , הינם כמובן חלק מהקסם שהשמיים מהלכים עליי. כל בוקר הפתעה חדשה. שיעור חדש ביפי הטבע ובמהותו היצירתית. שיעור בצבעוניות בהבחנה בגוונים של אותם צבעים. וגם ברגעיות של היופי. של מבטנו. במרשתות אני רואה אנשים שמראים צילומים של נופים רחוקים ו'אקסוטיים' כביכול שאליהם הם שואפים להגיע, רק מעטים מהם מתבוננים סביבם, לשמים שמעליהם, לרחובות שסביבם וחבל כי היופי הזה נמצא ממש מחוץ לחלונותיהם.
הבוקר קמתי מוקדם כהרגלי, פתחתי את התריס,,,,ואו ואו איזו שמחת צבעים משתוללת שם, רק צריך
תמונה אחרונה 06.25 יום ד ה27 בינואר 2016
05.40 27 בינואר 2016
06.10 27 ינואר 2016
05.20 27 בינואר 2016
מוקדם בבקר 27 ינואר 2016
לפתוח חלון כדי לצלם, ברררררר איזה קור , ממש קור חודרני קפוא כזה שקדם לשלג, אז למה אין אצלנו בחיפה שלג?.
כעת הכל כבר אפרפר, וכנראה יישאר כך בהמשך היום, לפעמים אנשים לא זוכרים שחילופי הצבעים בשחר ובשקיעה הם מהירים מאד. לכן כשרואים משהו שאני אוהבת אני מצלמת מהר, לפני שהמראה ישתנה.
כל פעם מחדש אני נדהמת מכך שרבים מהנושאים שאת מעלה בבלוג שלך זהים לנושאים שהעליתי בבלוג שלי. למשל לצלם את השמיים מחדרי, זה משהו שאהבתי לעשות, אבל מאז שבנו סביבנו שכונה ירוקה- אני כבר לא רואה את השמיים, אלא את מרפסת השכן ממול. חבל, אבל טוב שהספקתי לצלם… אני שולחת לך קישור לפוסט שכתבתי בשם למה לאוסטרליה. מקווה שתהני.
http://ayalaraz.com/2011/11/26/%D7%A9%D7%A7%D7%99%D7%A2%D7%94-%D7%9E%D7%93%D7%94%D7%99%D7%9E%D7%94-%D7%9E%D7%94%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%9F-%D7%A9%D7%9C%D7%99/
אילה יקרה, אני זוכרת את הרשומה ההיא שלך [אף הגבתי שם והחלפנו דעות] , אני סבורה שטוב שיש [א]נשים שעמם/ן אני חולקת רעיונות או תחושות, ובכ"ז אנו מתבטאים באופן עצמאי וייחודי, אך השמיים הם אותם שמיים בכל מקום !!! למזלי מגורינו על ההר 'מאפשרים לנו; עדיין לראות שמיים בין הבתים [שאותם את רואה בתחתית צילומיי] . כל טוב לך מרים
Stunning photos, Mirjam