דג-מזל, אריאלה פלנר, 2010, 16 X 12 ס"מ
אני רואה כבר את הגבות המורמות, למראה הכותרת הזו, אך אני בשלי, זוהי אמנות מיוחדת. העוסקים/ות באמנות יוצרים כל הזמן, ולא כל העבודות נמכרות או מוצגות, ולפעמים רוצים להעניק מתנה או לקבל עבודה מאמן אחר, אז לפעמים מביאים יצירה אישית כשי ולפעמים מציעים החלפת עבודות, זה נפוץ ומקובל. לפני כמה שנים הודפסה בעיתון 'הארץ' סדרה מצויינת שבה מבקרת האמנות נסעה בין בתי אמנים וסקרה את האמנות שהם מציגים בביתם. לרבים מהם היו עבודות של אמנים אחרים שהם קבלו כמתנה או כהחלפה . גם אני כבר התכבדתי בכמה עבודות של אמנים מכרים המשמחות את ביתנו.
טובית שמשון, יצרה את בת דמותי, 2006 , 84 ס"מ
ציירים וצלמים לעיתים מציירים או מצלמים את המקבל/ת המיועד, או מנציחים משהו שיקר/חשוב לליבו/ה. אמני סיבים רבים עוסקים בצד האמנות גם בעשיית דברים שימושיים, שבגלל היצירתיות שלהם הם בדרך כלל גם ייחודיים. צעיפים, שטיחים, מפות, כובעים, תיקים, צעצועים ועוד ועוד בכל הטכניקות הטקסטיליות. ופה מגיעה אמנות הנתינה לביטוי, דווקא בגלל שהמתנה היא שימושית היא צריכה להיות מותאמת בצבעיה, בחומריה ולעיתים אף במידותיה למקבל/ת. ויש עוד דבר קטן שאנו היוצרים/ות צריכים לחשוב עליו, התגובה האפשרית של המקבל/ת לקבלת מתנה שנוצרה על ידי הנותן/ת. לפני המון שנים הבאתי פעם להולדת תינוק של מכרים בובת-כלב שעשיתי במו ידיי, בדיוק כמו שעשיתי לילדיי. בד רך ונעים, כביס, הפנים רקומות על הבד כך שהתינוק אינו יכול לבלוע כלום. המכרה שלי פתחה את העטיפה, התבוננה בכלבון הבד, הרימה אותו בין שתי אצבעות כאוחזת במשהו דוחה, פלטה לעברי: "מה לא היה לך כסף לקנות מתנה אמיתית?" ובתנופה זרקה את הכלבון לסל הניירות. מיותר להגיד שאנחנו כבר לא מכרות. הייתי מופתעת כי באותה תקופה נשאלתי לא פעם על ידי אנשים שראו את בובות הבד של ילדיי, אם אני מוכרת כאלו, הלהיט העיקרי היה הגמל.
פיל-ידידות, חיה מאירוביץ, 2008, 20X11 ס"מ
בין יוצרות הסיבים בעולם, יש המון יוצרות נדיבות שבאופן קבוע, יוצרות מתנות לאנשים שהן אינן מכירות כתרומת לב, זמן וחומרים. סריגת כובעים לחולות סרטן ושאר בגדים לפגים, סריגת צעיפים ושמיכות לנפגעי אסונות , לבתי חולים ובתי מחסה שונים. תפירת שמיכות טלאים, עשיית צעצועים, סריגת גרביים וצעיפים לחיילים בחזיתות שונות. והבה נכבד את המוני היוצרות שבמשך שנים יצרו דברים ל'בזרים' שונים שבהם נמכרו מעשה ידיהן למען צדקה או מיזם כלשהו של קהילתן. אני מכירה אישית או בקבוצות מרשתת נשים שבצד חייהן הדחוסים, צורכי המשפחה ואמנותן, עדיין מוצאות זמן קבוע לעשיה למען אלמונים שלעולם לא תפגושנה, ילדים או מבוגרים שיקבלו משהו אישי פרטי שנעשה בידי אדם לא מוכר עבורם.
תרומה ומתנה גדולה נוספת שנותנים אמני ויוצרי הסיבים, היא לאיכות הסביבה, החפצים השימושיים שמחממים בני אדם עוזרים להציל אותם אישית ולחסוך בהוצאות הדלק המזהם. השימוש של הסיבאים בכל בדל חוט ובד, המיחזור של בגדים, וילונות, שאר טקסטילים כמו גם כפתורים אבזמים ושאר פריטים ישנים שכבר השתמשו בהם פעם, גם הוא מתנה לכדור הארץ!!!
אמני הסיבים עוסקים גם ביצירת 'בובות' ועבודות לתליה על קיר,שאם היו עשויות מחומר נוקשה יותר היו נקראות פסלים. אני מודיעה קבל עם ועדה שאני מתנגדת להגדרה המוזרה 'פיסול רך' ואני נסמכת על אילנות גבוהים, 'המילון החדש' של אברהם אבן-שושן [כרך חמישי עמ' 2113] מגדיר פסל כ1.תבנית אדם או בעל- חיים חצובה באבן או בעץ וכדומה… ו 2.אנדרטת תבנית מחוטבת באבן או במתכת או בעץ מעשה אמן …
שמלת הריון, יהודית קומבס, 2006 ,17 ס"מ Maternity Dress , Judith Combs
אראלה פלנר, צינרה את הדג [קרושט] ומילאה אותו.
טובית שמשון, תפרה, מילאה ורקמה את בת דמותי ואת בגדיה.
חיה מאירוביץ, סרגה ומילאה את הפילון והמרדעת שלו. השמלה יציבה בגלל החבל הנוקשה שיהודית השתמשה בו.
יהודית קומבס, מארה"ב גם היא צינרה את העבודה.
בשנת 2007, נפטרה סילביה קוש [Sylvia Cosh ] שיחד עם ג'מס וולטרס [James walters], שברו את מוסכמות הקרושט הנוקשות, והציעו למצנרות לעבוד באופן חופשי יותר [Free Form Crochet]. עם מותה התארגנו אמניות מכל העולם, הוחלט שנושא העבודת הזכרון יהיה 'גינה אנגלית', כל אחת שלחה כמה קטעי עבודה, לאוסטרליה, אל התלמידה המובהקת ביותר של סילביה. פרודנס מפסטון [Prudence Mapstone]. פרודנס חיברה את כל החלקים לשטיח קיר גדול שהוענק למשפחתה של סילביה. היה לי הכבוד להשתתף בעבודה זו שאפשר לראותה [ואת מרכיביה] בכתובת זו
http://www.flickr.com/photos/elegantcrochet/sets/72157600469018912/
אני מקווה עוד לשוב ולכתוב בנושא מרתק זה, ואם הנכם רוצים לשמח אמני סיבים, הביאו להם את המפות הרקומות הקרועות, את שאריות הכפתורים, האבזמים, קרעי משי וכול"י……מי יודע אולי תקבלו אותם בחזרה בתוך מתנה יפה.
אפשר לקרוא "נתן" משני כיוונים- מההתחלה לסוף ומהסוף להתחלה.כלומר: הנתינה היא דו כיוונית. יכולתי לשמח אותך שמח אף אותי.
לגבי החלפות של עבודותעם אמנים אחרים אני מאוד צעדד וגם מחליף עבודות עם אמנים אחרים ולפעמים קונה ואני חושב שזאת דרך מאוד מצוינת להציג הרבה אמנים בסטודיו של האמן או ביתו וכל סטודיו של אמן הופך להיות גלריה שמוצגת בה תערוכה שרואים אותה המון מבקרים
ברוך הבא חאדר, ברכות לפתיחת תערוכתך 'דיוקנאות וסביבה' במוזיאון עין חרוד. אכן הצגת עבודות של אמנים אחרים בבתינו היא מעין גלריה פרטית ואולי גם מעין הרחבת שטחי התצוגה. זה גם מראה קשרים אמנותיים שקיימים בין אמנים שונים. אשמח מאד אם גם תצטרף לדיונים אחרים, למשל על דיוקנאות. בהצלחה בהמשך תערוכותיך. מרים
שמחתי להתבונן בשטיח המורכב מעבודות סיבים של יוצרים מרחבי העולם. הגדלתי כל קטע והתבוננתי אבל לא מצאתי את שם היוצר. האם הוא מופיע איפה שהוא?
אם לוחצים על המשבצת הכי שמאלית בשורה השניה [זו עם הכיתוב] עם העכבר מקבלים הגדלה שך כל השמות [וכן שלי ביניהם] . פעם זה היה על אתר אחר ושם נתנו כל קטעון עם שם העושה. אני אגב, עשיתי פרחים שונים על גבעולים ובודדים שבלול, זחל ו פרפר ככה חרקי גן….. לכמה מן המשתתפות יש אתרים משלהן מרים