אתמול נסעתי עם חברה לטייל קצת ביפו ותל אביב. אני חושבת שלא הייתי ביפו כבר שנתיים אולי שלוש
רחוב מרוצף יפה סוחר בודד ושקט עצוב
שנים?. הרחובות שנוקו וסודרו נעמו לי, אבל מתחמי המגורים היוקרתיים הסגורים נראו לי תמוהים קצת, האנשים שבאו לחיות שם באו בגלל ה 'א ו ו י ר ה ' , אך מרגע שנבנו מבצרי הדירות שלהם, התרחקו או הורחקו משם הדוכנים, בתי המלאכה, יושבי הקרנות ושאר יוצרי ומרכיבי האווירה הזו. כעת הרחובות שבין 'המבצרים' שקטים וחסרי ריחות. מסעדות יוקרה ובוטיקים של מעצבי דירות חשובים אבל לא כשהם באים במקום החיים הרגילים, וככה יש חלקים של יפו שכבר נראים כפרבר עירוני של איזשהו מטרופולין איפשהו על כדור הארץ, מי מרגיש שזה בישראל ?. אפילו את הים כבר לא מריחים שם. אז ברחנו מהר לכיוון שוק הפשפשים וחנויות בעלי המלאכה שלידו.
מדרגות מילוט של בית רפפורט ומאחוריהן גב בנין האודיטוריום בשילוב נהדר לסביבה
אולי בחיפה אנו מפונקים, [למרות שגם אצלנו בנייה גסה ולא מתחשבת באופי המקום מקלקלת את הטבע, אך עלינו לברך שהמבנה הגיאוגרפי של ההר, ואולי עוד קמצוץ של רגישות עירונית משאירים אצלנו בכל זאת הרבה יותר חן לעיניים ותענוג ללב. בשבת שעברה היינו בבית רפפורט =רוטשילד לשעבר לטקס שהיה קשור לתערוכת צילומי 'רכס הכרמל'. לבית רפפורט יש מבנה עתיק שנבנה על ידי הטמפלרים, ולידו בנתה העירייה עם השנים את האודיטוריום העירוני ועוד מבנים שמשרתים את הציבור בעניני תרבות שונים, בשנים האחרונות נוסף גם קניון שמשרת רבים. מאחורי הבנין הטמפלרי והאודיטוריום השאירו חורשה נהדרת ובה שבילים. חלקה מגודר לאירועים עירוניים אבל רובה פתוח לכולם וכך אדם יכול לחמוק בהרף עין מהמולת מרכז הכרמל הסואן והיות עם עצים ציפורים ורוח עדינה שהשתחלה לה מן הים אל מרום הכרמל.
גם כשמתרחקים הבנייה הזו נראית משולבת בטבע ואינה מאיימת
עץ וירק בשביל שעובר ליד הגן שמאחטרי בית רפפורט
קטע בגן עם שבילים וספסלים ברוכים הבאים בצילו
שלט שמאזכר את מקימי הבית
הרחוב שמאחורי בית רפפורט נקרא רחוב קלר על שם אחד הטמפלרים , יש שם עוד כמה בתים שהם הקימו ובית הקיץ של הקונסול משמש כיום לפעילות ציבורית של הרצאות הקשורות גם לגרמניה וגם לישראל. [למשל שמעתי שם הרצאות על סופרים יהודיים שחיו בגרמניה ועוד.
