כל שנה בסוף חודש יולי -תחילת אוגוסט, אנו מתבוננים/עוקבים בתשומת לב על צמח 'מלכת הלילה' שצומח
הפתעת אוקטובר
בכניסה לביתנו, כדי להבחין מבעוד מועד בניצן של אחד מפרחיו. כי איננו רוצים להחמיץ את הפרח היפה הזה שפורח רק לילה אחד בשנה. הניצן לא ממש בולט וכך קורה שיותר מדי פעמים, אנו רואים רק את הפרח שכבר נסגר למחרת ליל פריחתו. השנה חלפו להם יולי וגם אוגוסט, ולא ראינו ניצן ולא שום פרח נבול ואפילו לא מצאנו אחד מפורר על הרצפה…. כך שממש השתוממתי בשבוע שעבר בערב החג השני של סוכות, כששבתי הביתה ולתמהוני ראיתי שבלילה הקודם פרח לו פרח ואנו לא ראינוהו. אבל פריחה זו אינה צריכה לקרות בסוכות בכלל. מוזר מאד.
עוד פרח בזמן הלא נכון
עליתי להסתכל מלמעלה וגיליתי שלמעשה 'פספסנו' 2 פרחים בלילה הקודם, כמה חבל.
עברו החגים וכדרכי אני בוחנת ארונות, הוצאתי כמה בגדים שבכלל כבר לא לבשתי והם עברו לערימה של 'לבדוק מה לעשות איתם?'. כשאעשה משהו ודאי שאתחלק בחוויותי עם הקוראים.
לפעמים אני מציצה גם במחברות עבודה ישנות שלי, כדי לענות לשאלות של אחרים, 'על איך עשיתי את זה ?' לפעמים מצורך שלי. ככה מצאתי דף שבו ציירתי לעצמי רעיון לקישוט שמלה, שאיני זוכרת מתי רשמתי אותו.
רישום ישן מאד עם רעיון לחידוש שמלה
הפתק דהוי מאד, וסרקתי אותו כמותשהו מבלי להדגיש כלום, כדי להטיב לראות אפשר להקליק עליו את העכבר. לפי הסגנון זה כנראה משנות ה1970.
כמי שמרבה ללכת ברגל, אני רואה מראות שונים לעיתים גם מטרדים, מילא שאנשים קוצצים עשב וגוזמים עצים, וזה לא מפריע לי אם הם משאירים את זה לאיסוף בצורה מסודרת בצידי הכביש.
ערימת גזם מסודרת
אבל אינני יכולה להבין את המטרד הציבורי הנפוץ שמונח בכל מקום
מראה עירוני נפוץ מדי
אם זאת, בדרך כלל אני רווה נחת ברחובותינו. השכונה חמודה, אנשים מכירים זה את זה, מברכים לשלום. אמי ז"ל נהגה לאמר שלטייל אצלנו בשכונה זה כמו לטייל בכפר קטן, שבו כולם מכירים.
השען שבלב השכונה, ירש מאבין את חנותו וממשיך כמו אביו גם לדאוג לחתולים.
חתולים שתמיד אומרים לי שלום
חלקם ישנים לעיתים בחלון הראווה הקטן וזה מאד נחמד.
עוד כמה מלהקת חתולי השען
לעיתים הם רבים עם העורבים שבאים לסחוב להם את האוכל.
Seems a shame for flowers to only last one night. No wonder you wanted to see them