אז מה הענין? פתחתי רדיו ושמעתי שקבלנו סערת חול מסוריה. המליצו לכל מי שלא צריך לא לצאת. לצערי הייתי צריכה לצאת, הלכתי לי לבד ברחוב גם בסופרמקט כמעט ולא היו אנשים. ההרגשה היתה כאילו אני צועדת באיזה פודינג או בוץ טפטפתי מזיעה….שמחתי מאד שוב להיכנס הביתה ואם לא צריך לא אוציא מהבית אפילו אצבע.
גם כעת כשאני יושבת וכותבת האור בחדר אינו נעים, אף שאין רואים שום קרן שמש ההרגשה היא שעיניי מסוונוורות
אפילו את 'ידידיי החדשים' העגורנים הענקיים שעובדים בבניית המעונות בטכניון כמעט ואין רואים דרך האובך הנורא הזה.
יום ה', ה10 ספטמבר2015
עדיין אובך נוראי, וכשיוצאים 'טועמים' אבק. לכל מומחה בטלויזיה יש רעיון משלו, מאיפה נפלה עלינו הצרה הזו. אבל יש היום קצת הקלה, פחות חם ונראה שגם האבק מתחיל לשקוע … כך אני מקוה. הציפורים דוקא הופיעו היום שתו התרחצו והיו הרבה יותר פעילות מאשר ביומיים האחרונים, שבהן לא ראיאתי ולא שמעתי אותן.
העזתי ותליתי בחוץ את הכביסה שכבר מחכה יומיים במכונה, נראה אם לא אתאכזב ושלא יהיה הכל מלא בבוץ.
ממש לא מומלץ לתלות כביסה במוץ. אנחנו הכנסנו את המתלה מהמרפסת פנימה ואנחנו מייבשים את הכביסה בתוך הבית. המרפסת שלנו מכוסה אבק בשכבה עבה.
תודה על דאגתך אילה. תליתי לזמן קצר בחוץ, ובגלל הלחות כלום לא התיבש, כעת פיזרתי הכל ברחבי הבית. המתלה שלנו מקובע בקיר. אבל יש לנו שני מתלים מתקפלים. רציתי לנסות….. אגב נראה שהבקר 'קלו המים' כמו שנכתב בפרשת נוח, השמיים כבר לבנים עם נטייה למעט תכלת!!! הציפורים שלא ראיתי/שמעתי מאז יום שלישי יצאו למעופי שמחה… זה משתפר. שנה טובה אילה. מרים