איני מרבה לקנות בגדים, אבל מה שאני קונה אני מתחזקת, מכבסת בצורה שלא תפגום אותו וכשמתקלקל משהו רוצה לתקן אותו. לכן אני בוחלת בלבנים שבהם תופרים את הגומי ישר לתחתונים, מכיון שמרגע שהגומי מתבלה, אי אפשר ללבוש אותם יותר, הסרת הגומי מגוף התחתונים הללו ותפירת גומי חדש, קשה לי. אני מעדיפה תחתונים ומכנסי כותנה סרוגה ספורטיביים עם מכפלת בראשם ששם אפשר להשחיל גומי או שרוך, חדשים עם בליית הישנים.
השבוע נבלע קצה של שרוך במכפלת 'המנהרה' שלו ואמש התישבתי לתקנו. משכתי לתומי בקצה הבולט של
התגית שתפורה על השרוך
השרוך, חשבתי להוציאו ולשוב ולהשחילו פנימה. משכתי, משכתי , וכלום לא קרה, מחצית היקף המכנס הצטופף עד לאמצע הגב וזהו , דבר לא נע ולא זע. מיששתי באצבעותי לאורך המנהרה, וראיתי שיש שרוך לכל האורך, אבל החל מאמצע הגב, החצי השני -זהשנעלם פנימה לא זז בכלל. התבוננתי במקום היטב וגיליתי שעל תפר חצי הגב נתפרה תגית מעל למכפלת ונראה היה שהיא מפריעה לשרוך לזוז.
התפרים של התגית שמקבעים את השרוך
אין בעיה!, סברתי. פרמתי את התגית ממקומה, משכתי בשרוך ו…..כלום לא השתנה. החצי המשוך היה צפוף והחצי השני לא נע בכלל . לא היתה ברירה , פרמתי את הבד בנקודת אמצע הגב ולתדהמתי גיליתי שהשרוך קלוע /תפור לתוך מעין סרט בד, דומה ל'סרטי הכיווץ' שאנו משתמשים לקצה העליון של וילונות. וכך היה עלי לחתוך את סרט הכיווץ מששני צידי תפר האמצע, לחתוך מתוכם את השרוך ולשלוף אותו משם מהמכפלת. אחר כך לתפור ביד מחדש את קטע התפר שפרמתי ורק אז יכלתי להשחיל גומי במקום השרוך שסרח.
אני מבינה היצרנים רוצים לייצר במהירות, בזול ובצורה שנמהר לקנות משהו נוסף, אך להרגשתי, ההתנהגות הכלכלית הזו, מזיקה לעולם שבו יש פחות חומרי גלם. מישהו כמובן שיותר ייצור ייתן יותר משכורת ליותר אנשים, אך הרי גם הם ייאלצו לעבוד יותר קשה כדי לקנות דברים בסיסיים, משהו פגום בכלכלה הזו. צריך למצוא דרך אחרת שבה אנשים ירוויחו בכבוד אך גם לא יאלצו לזרוק כל דבר כל כך מהר, כי גם דלדול המשאבים מעלה מחירים ומזיק לדורות הבאים.
נ.ב תחתונים ומכנסי סריג כותנה שאי אפשר לתקן, נהדרים כסמרטוטי אבק, מכנסים במצב טוב יכולים לשמש בטנה לתיקים.
כך נגלה שהשרוך הינו חלק מסרט כיווץ
שליפת הסרט וחיתוכו לצורך הוצאת השרוך
הטענה שלך מאוד נכונה, ואני חושבת שבשנים האחרונות יש חזרה לתפיסה לפיה צריך לנצל משאבים קיימים, ובכך לחסוך חומרי גלם, כסף ולפעמים גם עבודה. בתחומים מסוימים, כמו בדוגמה שכתבת עליה, מדובר בהיבט פרקטי, ובפעם אחרות – כמו שימוש מחדש במרצפות שנעקרו מבניינים ישנים וכו', מדובר גם בשימור של אלמנטים תרבותיים, בנוסטלגיה, וזה מקסים בעיניי! תודה על רשומה שהיא איישת מאוד אבל גם ציבורית מאוד באותה עת.
תודה רבה תמי. אני סבורה שזה לא רק ענין אישי כי בפחי האשפה בסביבה שלי [פה אני רואה! אבל אני מניחה שזה כך בכל מקום] אני רואה כל פעם בגדים זרוקים, שבהחלט נראים במצב סביר, אבל ברור שנזרקו בגלל התרופפות הגומי שלהם. זה כמובן גורם לי לתהות מדוע לא משתמשים בהם לפחות כסמרטוטי ניגוב?. כמויות הטקסטילים שנזרקים לפחים מפחידה. מרים