אני דווקא אוהבת חמסין, אני מייד הופכת למאד פעלתנית, ומרגישה שבכוחי לארגן את כל מה שהפוך ומבולגן. כבר ביומו הראשון גיהצתי ערימת כביסה נקייה, קפלתי תיקנתי , הכנסתי עוד שתי ערימות למכונה ותליתי. בגלל שהשכנים שלי עדיין בונים / משפצים חבל הכביסה [המאד נוח] שלי אינו בר שימוש ואני תולה בצורה ארעית לא נוחה בנוסף לכך שעלי להוריד את הכביסה קומה אחת . טוב אבל אין מה לעשות. זה מה שקורה.
שני העגורנים של הטכניון הפכו לדמויות קבע בחיי , בבקר אני פותחת תריס ורואה אותם ניצבים שם כל פעם
עגורן עם מצב רוח טוב? או מאוהב ? מי יודע
בזווית שונה, כאילו בלילה הם פעלו בצורה ניסתרת מאתנו ורק בבקר שבו ונעמדו כאילו הם סתם משהו מיכני. באחד הבקרים פתחתי את החלון למראה הזה, מיד תפסתי מצלמה. טרם החלטתי האם העגורן השני היה עם מצב רוח טוב? אולי הוא מאוהב בשני ? מי יודע?. עליי להתוודות ששלחתי צילום זה לרבים ממכריי , ורובם מאד אהבו את אותו והגיבו בצורה נעימה.
בלילות בטרם אני סוגרת את התריס, אני רואה את תאי העגורן מוארים, כמו שתי חלליות זעירות, מעל לטכניון. אולי שומרים על כל הסביבה שלנו.
בין התמונות הישנות שאנו מסדרים, מצאתי שוב כמה שמשמחות את עיניי, למשל המכונות הענקיות שחפרו פעם ברחובנו תעלה לכבלי חשמל חדשים לטכניון . וברחוב עמדו ועבדו כמה 'מפלצות' נחמדות, מה אפשר לעשות אני אוהבת להתבונן במכונות הענק הללו שבקלות , כמעט בחינניות עושות עבודות קשות מאד.
דחפורים נחים ברחובנו
מצאנו עוד תמונות נאות, או אולי עדיף לאמר ששבתי ונזכרתי מה צילמתי בשנים קודמות. מענין שאני עדיין אוהבת לצלם נושאים אלו.
בתוך הכניסה בשערי עכו
ליד הכניסה הדרומית של עכו
עכו היא מקום מופלא תמיד. מצאתי עוד כמה וכמה תמונות ישנו ששווה להראות. אבל חילופי מזג האוויר בשבוע האחרון מספקים לנו כל כך הרבה מראות מוזרים, שתוך כמה ימים אנו רואים עננים כבדים מכסים את השמיים ומותירים אפילו אצלנו ברחוב ההרי והמשופע מעט שלוליות גשם. בהחלט מחזה לא רגיל אצלנו. ואילו אמש וכבר היום בבוקר אנו מרגישים כאילו אנו גרים במדבר, אתמול כשיצאתי לפנות ניירות למתקן הנייר שבמורד הרחוה הרגשתי שאני צועדת בתוך מיבש שיער ענקי. רוח חמה סבבה אותי, ספגה אותי כאילו הייתי משהו זעיר.
שלולית ברחובנו 1 באפריל 2015 מבט מלמעלה
השתקפויות במים ברחובנו !!!
בקרוב תסתיימנה תיסגרנה שתי התערוכות שאצרתי זו של ברי פלוטקין וזו של דן לביא-ליפשיץ. כבר כשבקשו ממני האמנים הללו לאצור את תערוכיתיהם שמתי לב למשהו נחמד בשמות שתי התערוכות הופיע המספר ארבע.
כאנשים עכשוויים, אנו יכולים להגיד בקול רם שזה רק מקרי, אבל רבים מאתנו, בעקבות גלי ה'רוחניות' השונים סביבנו, תוהים על עצם ה'מקריות' . וכך אחרי ששמעתי שגם אנשים אחרים תהו על ה'מקריות הזאת' , חפרתי קצת בספרי הסמלים על מהות המספר ארבע. ככה למען הענין והשעשוע.
ובכן במילון Penguin המספר 4 מוצג בסמל ליציבות, לריבוע ,לצלב,לקווי אורך ורוחב. כמו כן מציינים ומוזכר שהרבה מלכים ומנהיגים היו מכונים ' אדון /מלך ארבעת רוחות השמיים' , או 'אדון ארבעת הימים' וכולי..כן מזכירים לנו שיש ארבעת יסודות החיים ועוד היד נטויה . בתרבויות אחרות המספר ארבע, לטענתם מסמל את הנשיות. ברוב התרבויות זהו מספר שמתיחס לגרמי השמיים .' אצל יונג' מזכיר לנו המילון 'מדברים על ארבעה שלבי התפתחות ה'אנימה' [Anima]' .
במילון הסמלים של J.E.Cirlot כתוב שהמספר ארבע , מסמל את כדור הארץ, שטח טריטוריאלי , את המצב האנושי, המגבלות הטבעיות של מודעות ושל השלמות והסופיות. הוא מסמל גם את עונות השנה ואת כיווני המצפן. וגם את המוחשיות של ההשגיות ועוד כמה דברים. מי שרוצה יכול/ה להגיע לספרים הללו ולעוד מקורות.
האם זה אומר משהו על האמנים שהשתמשו שניהם בכותרת עם המספר הזה ? האם זה אומר משהו עלי שאצרתי וכתבתי בו בזמן לשתי תערוכות עם המספר ארבע בכותרתן? אינני יודעת אני משאירה זאת לדמיון ומיסתורין שיש מסביב לכולנו.
כמה ימים לאחר הגשם הגדול, טיילתי ברחוב שכן ומצאתי מציאה, במבט ראשון התקשיתי להבין מהי? דמיינתי כל מיני דברים עד שהתקרבתי אליה, אחר כך הבנתי, תפוז שהרקיב, משהו מאד חמסיני -אביבי. בתחילת החורף לא תראו תפוזים מרקיבים ככה, אך ככה בשכבו ברחוב השבוע הוא נראה מסתורי וקסום.
המציאה !!!
