בילדותי קבלתי מדוד אחד משחק מכאנו, זה נחשב אמנם משחק של בנים, אבל אני שמחתי בו מאד. בקופסא היו פסי מתכת עם חורים, זויות מתכת והמוני ברגים ואומים. בניתי כל מיני צורות של מגדלים ופעם אחת אפילו הרכבתי מגדל אייפל קטן!!!. בחלוף השנים המשחק אבד או נעלם ? . בשנות גדילתי ברגבה, עבדנו כל הילדים ברפתות בזמן שהכניסו את מכונות החליבה הראשונות, שהיו בתחילה מאד לא גמישות וצריך היה לפרק מהן חלקים שנסתמו ולרחצם. בימים אחרים נשלחנו למוסך לעזור בניקוי חלקי טרקטורים שהיו מפורקים לצורך ניקוי ושימון. כך נותרתי עם אהבה גדולה לכל מיני מכשירים, מבנים תעשייתיים, עמודי מתכת למיניהם שמורכבים מחלקי מתכת וברגים. הרבה יותר מאוחר בחיי לא פחדתי לשמן מכונת תפירה, לפתוח את מנעול המקרר שנתקע בשבת כשהייתי לבד עם תינוק , או לעזור לשכנה שנתקעה לה הדלת בעוד ילדיה לבד בפנים עם תנור פיירסייד דולק.
קודחים וחותכים בהר בקמפוס הטכניון
בשנים שגרנו בנווה שאנן וביזרעאליה זכינו כמובן לראות הרבה עגורנים, עוד לפני שנקראו בשם יפה זה, מנופים , כל מיני מכונות עם כפות ייעודיות, 'מכאנו למבוגרים'. בחודשים האחרונים אני צופה מחלוני, ממש מהשרפרף שעליו אני יושבת כשאני כותבת על המחשב, בהרחבת הבניה בטכניון. בדיוק צילמתי אזור ירוק על הגבעה כשבין עציה עומד מעון סטודנטים כמו וילה בלב היער והנה התחילו לחפור ולקדוח את ההר. בדיוק באותה הנקודה. מקדחי ענק, טיקטקו ברעש גדול שהדהד אלינו וחזרה מהבתים שמעבר לרחוב ישר אל אוזניי.
אח"כ הציבו עגורן אחד שנראה כאילו הוא צמח בין
עגורן צמח בין בעצים
העצים. בשבוע האחרון התעוררתי יום אחד למראה מגדל מתכתי , לאחר מכן הבריגו לו רגל שחורה גדולה ששבעזרתה הרימו חלקים של ראש עגורן. וכך יוצא שהעגורן 'בונה' את עצמו. ראיתי גם אנשים בראש המגדל שאחרי שחיברו חלק ממנו טיילו שם כאילו זו מדרכה רגילה. כעת אני רואה שני עגורנים גדולים, עוג מתכתי וחברו ניצבים במסגרת החלון שלי. בלילות הם מאירים, ובימים הן מאד 'נוכחים' בחדר בגלל מימדיהם. איני מתאפקת ו אני מציצה אליהם מדי פעם, רואה כיצד הם מובילים כל מיני 'חבילות' מסתוריות לתוך איזור הבנייה.
עוג העגורן וחבר
עגורן ולידו 'עמוד'
עגורן וה'עמוד' עם מנוף שעוזר להפכו לעוד עגורן
מכונה לשפיכת בטון עם רגל של חרגול ענקי, מנסה להשתחל מעל לגג הבית
'חרגול הבטון' כפי שהוא נראה מחלון ביתי, יורק בטון ליעודו.
נוסף על כך שכן מצידו השני של הרחוב יצק משהו בחצרו .וכך עמדה לה מכונה גדולה עם רגלי חרגול אדומות. והמפעיל עמד לצד המכונית ובעזרת קופסא קטנה ניווט את הרגל להיפתח, להשתחל בין חוטי החשמל מעל לבית ולתוך חצר שמאחורי הבית .אח"כ הגיע אוטו מערבל בטון ושפך את תכולתו למגש ענקי וממנו נשאב הבטון אל תוך הרגל החרגולית ,בין חוטי החשמל מעל לגג הבית ישר למקום שבו היה רצוי.
ממש מכאנו למבוגרים.
מזכיר לי את הרובוטריקים שהיו פעם לילדים