יש בחיפה חתיכה – וסיפור בכל פינה

מבט מדרך העצמאות להר

באחר צהרים קיציים, כשמביטים מדרך העצמאות להר, אפשר להתרשם מהרבה דברים, הבדלי גובה, צבעים משתנים בשעות היום השונות. לפעמים כדאי 'סתם' לעצור לרגע ולהרגיש את כל היופי הזה. בחיפה פשוט אסור ללכת בלי מצלמה.

גלגלתי על מנוע החיפוש את המילה Haifa וקבלתי לא רק מבחר מדהים של תמונות יפות, אלא גם שם של יצרנית שמלות לבנונית בשם זה. באחוז ניכר של התמונות המופיעות במנועי החיפוש רואים את המפרץ, המקדש והגנים הבאהיים, גשרים, ועוד. מה שחסר לי אלו יותר תמונות של רחובות, סמטאות, בתים ואנשים פחות ידועים. הפרישה המרחבית של עירנו, מאפשרת לי לא פעם ללוות מכרים [בדרך כלל מחוץ לעיר] ולהראות להם כמה בנינים מנקודות מבט שונות.  בתים על ההר נראים אחרת כשמביטים בהם מהעיר התחתית, ושונים מאשר הם נראים כשאנו לידם ולהיפך מגדלים בעיר התחתית נראים כחגבונים כשמביטים בהם מראש ההר.

אני מטיילת בעיר בכל מיני שעות, ומתבוננת. אזור בית הקרנות בהדר התוסס במשך רוב היום, נראה בשמונה בבקר ביום חול כעיר עזובה. תריסים מורדים,אנשים בודדים ממהרים לדרכם, או ממתינים לאוטובוס. שקט נהדר בניגוד לקצה הרצל והחלוץ ששם חופרים כעת וקודחים במרץ את תעלת התשתיות החדשה. ב1957 בקרו בארץ אחי סבי ואשתו אליאס וחארדה כהן , הוא היה מו"ל עיתוני אופנה והיא היתה עורכת אמנותית של העיתונים וגם צלמת אופנה. הם בקרו בחיפה וצפו בתהלוכת 1 במאי

תהלוכת 1 במאי 1957, חיפה ליד בית הקרנות

הנה חלק מההולכים בתהלוכה וגם העם הרב שבא לצפות בה. על בית הקרנות רואים את השם "חפציבה", שהיתה חנות כלי סדקית גדולה ואפשר לאמר מפוארת לאותם זמנים. מכל צפון הארץ הגיעו אנשים לקנות שם את החוטים, הבדים, המחטים וכלל צרכי 'מלאכת מחשבת'. כיום שוכן במקום בנק.

פינת בית הקרנות ב0800 בבקר ביוני 2011

בצד שמאל של התמונה בנין בית הקרנות, החלק המעוגל היה 'חפציבה' לשעבר. הבנין שיך ל'נאמני הטכניון', ותוכנן על ידי הארכיטקט ברואלד, רחוב קטן על שמו נמצא ממש ממול. במשרד הנאמנים סופר לי שהרעיון היה לתת לטכניון הכנסה כדי שיהיה אפשר ללמד. הבנין יפה מאד חבל שקלקלו את קומת האכסדרה שבקומה השניה בכך שסגרו חלק מהחנויות והפכו אותן לכל מיני כיתות לימוד. מומלץ להכנס באחד מחדרי המדרגות ולטייל בקומות העליונות. לדעתי זהו הבנין שהיה יכול להיות המוזיאון העירוני, חדרים רבים, פרוזדרים ארוכים ורחבים, המצאותו על 'דרך הליכה ראשית של העיר, תחבורה נוחה. בעיני רוחי אני רואה פסלים מפוזרים בכל מקום, תמונות תלויות. גן הטכניון הצמוד מאחוריו יכול לשמש גם לקהל המבקרים במוזיאון, ומוזיאון המדע בבנין הטכניון הישן גם הוא יעשיר את חויות המבקרים.

קומת האכסדרה בבית הקרנות ב1 במאי 1957 וביוני 2011

מענין כמובן להסתכל על אותו הבנין בתקופות שונות.

רחוב הרצל היה פעם 'שאנז אליזה' של צפון הארץ. חנויות אלגנטיות עם חלונות ראווה מטופחים משכו את העין. בלילות היו חלונות הראווה מוארים ואנשים נהנו לטייל שם. בפינת בלפור הרצל על מרפסת בית הקרנות או ממול על המרפסת של 'שניר',אפשר היה לשתות קפה ולהציץ על העולם. מכוניות נסעו לאט, היה פחות זיהום אויר. באכסדרה היו חנויות ספרים ולמטה 'גינזבורג' מכר עציצים ופרחים, וגם היה סניף של משרד התיירות. אזור בית הקרנות שופץ בשנתיים האחרונות, יש כמה בתי קפה ניטעו דקלים וערוגות -עציץ עם שיחים מייפות שוב את האזור. בהמשך רחוב הרצל יש חנויות דוכן- עם תריסי מתכת כבדים, שמורידים בלילה על פתחיהן  וחושך נופל על הרחוב. מחוסר קרבה לפחים, בעלי החנויות זורקים בערבים שלל אריזות קרטון ופלסטיק בערימות. לא נעים ללכת שם וממש מפחיד לחכות לאוטובוס או מונית.