אני מצלמת הרבה פעמים את הנוף הנשקף מחלון חדר העבודה, לרוב אני מראה עננים צבעוניים או זריחות דרמטיות. לפני כשבועיים נפעמתי דווקא מ'האפרוריות הכוללת' של הנוף באותו הבקר, עם הציפור הבודדת שעל האנטנה. זה היה כמעט כמו שיר קטן.
במשך הסוכות נסענו לתל-אביב לשמוע קונצרט במסגרת הסמינר החמישי למוסיקת בארוק
https://www.youtube.com/watch?v=48i6BIDA5zY&index=2&list=UUuaJSAkiyd3Un1vLuwY0bVQ
אני גאה להוסיף שדרורה היא בתנו.
הסמינר התקיים בבנין המחודש היפהפה של קונסרבטוריון שטריקר בתל אביב, שכבר הראיתי פה תמונות שצילמתי בו וסביבו. בחצר הבנין ישבו מספר תלמידים, ומורים מהסמינר, אך גם הרבה אמהות צעירות עם תינוקות ופעוטים מהשכונה שנהנים מהחצר היפה . החלטנו לשמוע הרצאה ואחר כך קונצרט. בין לבין ישבנו בקומה השניה ליד פתח האודיטוריום ופשוט לא התאפקתי מלצלם את המקום היפה הזה.
בנסיעה הביתה הרכבת היתה דחוסה כרגיל, אך בנסיעה לתל אביב, היינו לבד בקרון, שמחתי מאד כי זה אפשר לי לצלם את ההשתקפות שלנו בחלון שממול. היינו קצת משועשעים כשהעובדת הנחמדה של הרכבת הסבירה לנו שהמעלה העיקרית של הקרון השמור הוא השקט "כי אסור לדבר שם בנייד!" ואכן אף אחד מהכסאות לא טלפן לשום מקום.
דרורה אכן מחללת נהדר והנוף מחלונך ממש מלנכולי. צילום אווירה יפה מאוד!
תודה אילה, על המחמאות, אני אוהבת את סביבתי..והיא לידי להתענג עליה. מרים