לפני כשבוע ירדנו משכונת זיו להדר בכביש רופין, אני תמיד מציצה משם ואומרת שלום ל'יזרעאליה' , בה גרנו לפני שנים. אני רואה את הים והמפרץ צצים מבין פסי הגדר והעצים, וזווית הראייה שלנו משתנה יחד עם עיקולי הכביש. לא התאפקתי שלפתי מצלמה וצילמתי תוך כדי נסיעה [אל תדאגו לא נהגתי] .
מבט מהמכונית מכביש רופין לקצה יזרעאליה וחלק ממפרץ חיפה
מבט מכביש רופין לתוך יזרעאליה
מבט מהמכונית מכביש רופין לנמל חיפה ולראש הניקרה
מבט מסוף כביש רופין בואכה רחוב גאולה נמל חיפה ורש הנקרה
המכונית נכנסה לרח' גאולה
אנו שוכחים להתבונן בסביבה שבה אנו חיים, נוסעים כמעט 'אוטמטית' באותם הכבישים ולא רואים את היופי שלידינו.
It's easy to miss the beauty of a place and take it for granted if it's somewhere you are used to seeing.
Thank you Pam. indeed my love for my surrounding is great.mirjam
יום בהיר וראות מצויינת.וכן, תמיד קשה לראות את מה שתחת אפינו..
אריאלה האפים שלנו לא כל כך ארוכים….למה לא להביט? מרים